הנשיא טראמפ הרגיש טוב וטרח להפגין זאת בשפע של הצהרות והבטחות שהרעיף כתשובות לשאלות במסיבת העיתונאים שקיים בבית הלבן, כשלצידו זלנסקי המבסוט.
הדיון בבית הלבן, בהשתתפות ראשי שבע ארצות מערביות, היה מכובד – ציון והערכה שאינם מפחיתים במאומה את העובדה שהדיון הזה לא הניב אף לא מהלך, יוזמה או סימן כלשהו לקידום הפסקת אש באוקראינה.
ההתכנסות בבית הלבן חשפה את עליבותם של ראשי הארצות המערביות, את נמיכות השפעתם ובעצם את חוסר האונים שלהם בניסיון למצוא פתרון לתוקפנות הקטלנית שרוסיה מגלה במלחמתה נגד אוקראינה זה שלוש שנים וחצי.
איך זה שלא עלה בדעתו של נשיא ארה"ב טראמפ, הידיד הגדול של ישראל, ליזום ולקיים דיון כזה בהשתתפות ראשי מדינות במטרה לקדם את שחרורם של החטופים הנמקים במנהרות בשליטת ארגון טרור רצחני? מבחינה מדינית, נוח לראשי ארצות דמוקרטיות להפגין תשומת לב והתערבות לפתרון מלחמה בין שתי מדינות – רוסיה ואוקראינה. ברצועת עזה המלחמה היא בין מדינה לארגון טרור.
מבחינה מוסרית, מבחינת ציפיות ותקוות ממדינות הנחשבות למעוזי הדמוקרטיה וחופש האדם, התעלמות מוצהרת מגורלם של אזרחים המוחזקים מזה שנתיים בתנאי תופת בידי טרוריסטים ברבריים – היא מפגן של בזיון, שפלות, אטימות ורשעות.
משיחות ותגובות של דיפלומטים בכירים וותיקים במטה הראשי של האו"ם בניו יורק עולות הערכות שהסיכויים להפסקת אש באוקראינה בעתיד הנראה לעין הם קלושים. דיפלומטים ותיקים לועגים להערכות בדבר ויתורים מצד נשיא רוסיה פוטין. "קייב בעיניו של פוטין היא עיר הבירה העתיקה של רוסיה", אמר סגן ראש משלחת מערבית. "והוא, פוטין, רוצה את קייב בחזרה".
נשיא ארה"ב טראמפ ימשיך במאמציו להשיג לפחות הפסקת אש באוקראינה. הוא נהנה מתשומת-הלב התקשורתית ומהחשיפה הגורפת שהוא מקבל בעקבות מעורבותו בסכסוך רוסיה-אוקראינה. התקשורת בוושינגטון ובבירות ארצות המערב איננה מגלה עניין מיוחד בגורלם של החטופים – גם לא עניין שולי.