הקונספציה החדשה: המלך הוא עירום, והעם משלם | דניאל פרידמן

היה הייתה פעם מדינה קטנה מוקפת אויבים, לחופי ים, אשר לקתה בנגע לא פשוט - ריבוי קונספציות מסוכנות

האגדה הנפלאה של הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן מספרת על מלך שנהג לבזבז את כספי המיסים שגבה מנתיניו על מלבושים מפוארים. צמד נוכלים שהגיע למדינה מצא דרך לנצל את תשוקת המלך לתלבושות יוקרתיות. הם שכנעו אותו שבכוחם לתפור דברי לבוש נפלאים ביופיים, שיש להם תכונה מיוחדת. הם נסתרים מעיניהם של טיפשים ורק חכמים מסוגלים לראותם.

המלך נשבה בקסמם של החייטים, והם החלו בעבודת התפירה בחוטים ובבדים שאיש לא הצליח לראות, אבל כל הצופים במלאכה שיבחו את התקדמות העבודה ואת יופיו של הלבוש. כעבור זמן מה הודיעו החייטים שתמה המלאכה. המלך התייצב בפניהם, שילם את שכרם בעין יפה, והם העטו עליו את בגדי הפאר שהמלך לא ראה ולא חש במשקלם, אך לא העז לומר דבר, פן ייחשב לטיפש. כל שריו ופקידיו עמדו סביבו ומחאו כפיים בהתפעלות.

כך יצא המלך למסע רגלי ברחובות העיר כשהוא עונד תפאורה זו, והקהל משני צידי הרחוב מוחא כפיים. אבל ילד אחד שצפה במחזה לא היה יכול להתאפק וצעק בקול, "המלך הוא עירום!". ורק אז הבינו המלך וכל נתיניו כי הם הוּלכו שולל וכי החייטים שמו אותם ללעג.

המחקר הספרותי מלמד שהסיפור של אנדרסן נכתב במקורו מאות שנים קודם לכן על ידי סופר ספרדי, ואנדרסן עיבד אותו לגרסה משלו. גם אני מצאתי גרסה שונה ונדירה במיוחד של אותו סיפור. היא זהה לזו של אנדרסן, רק הסיום שונה. לפי הגרסה שהגיעה לידיי, בזמן שהילד צעק "המלך הוא עירום!", ניצב לידו אדם נשוא פנים עם זקן לבן, שהעיד על עומק תבונתו. אדם זה נזף בילד ואמר לו: "ילד טיפש! מחמת טיפשותך אינך רואה את הבגדים ואת יופיים, תלמד לפחות לשתוק ולא להפגין את טיפשותך ברבים".

מלמול קל עבר בקהל "טיפש", "ילד טיפש". המלמול הזה הלך וגבר והפך לסערה גדולה. הוריו של הילד ניצבו חסרי אונים, ולבסוף לקחו אותו וברחו מהמקום. הילד, אגב, חדל ללכת לבית הספר לאחר שחבריו החרימו אותו מחמת טיפשותו.

המלך עצמו התעלם מכל הצעקות, המשיך לצעוד ברחובות עד שחזר לארמונו, ואז חש ברע. אותו יום היה סגרירי וקר עד מאוד, והבגדים, שרק הטיפשים אינם מסוגלים לראות, לא הגנו עליו מפגעי מזג האוויר. הרופא של בית המלוכה הוזעק למקום, בדק את המלך וקבע שהלה סובל ממחלת הקונספציה.

"איזו מין מחלה היא זו, והאם היא מסוכנת?", שאל המלך. הרופא השיב שעיקרה של המחלה הוא שהאדם מאמין במציאות מסוימת שאינה קיימת, ואיננו מסוגל לקלוט או להבין עובדות המלמדות שהמציאות שונה. יש למחלה זו זנים שונים. חלקם מסוכנים ומידבקים מאוד, אחרים אין בהם נזק. כך, למשל, אין עקרונית כל נזק בקונספציה שלפיה יש בשמיים גן עדן, שאליו מגיעים צדיקים לאחר פטירתם. בדומה לכך אין לרוב נזק באמונה שקיים משיח העומד להגיע באחד הימים.

אולם קיימת סכנה גדולה בקונספציות המושתתות על קיום עולם דמיוני, כאשר תפיסת העולם שבהן, התלושה מהמציאות, מונעת מהאדם להתמודד עם סכנה מוחשית. כך, למשל, אם אדם נדבק בקונספציה שלפיה המכוניות הנוסעות בכבישים הן מכוניות צעצוע של ילדים, התוצאה עלולה להיות קטלנית.

ואז ניחת אסון

הרופא סיפר גם שכך אירע באחת המדינות הנמצאות לחופי הים התיכון. בקרבת מדינה זו השתלטו טרוריסטים על שטח אדמה וקראו להרוס את המדינה השכנה. ראש ממשלתה של אותה מדינה נתקף בקונספציה שלפיה אותם טרוריסטים הם נכס למדינה ויש לסייע להם ולהזרים להם כספים. הטרוריסטים ירו רקטות על תושבי המדינה, עודדו את רציחתם, שלחו אש בשדותיהם, ופרסמו ברבים את כוונותיהם להרוס את אותה מדינה.

אבל הקונספציה, שלפיה הטרוריסטים הם נכס למדינה, עמדה בעינה ומנעה את קליטת העובדות הללו ואת הבנתן. ראש הממשלה הדביק את ראשי הצבא ומערכת הביטחון בקונספציה הזו, ורבים חלו בה. היחידים שהיו חסינים בפני מחלה זו זעקו כנגדה, אך קולם לא נשמע.

העניין נגמר באסון איום שהמיטו הטרוריסטים על אותה מדינה, אסון שבעקבותיו פרצה מלחמה קשה וממושכת. האסון תרם לריפוי מאותה קונספציה, אבל המחיר היה נורא. ראוי להוסיף שכל אלה שנדבקו בקונספציה סולקו מתפקידם, ורק ראש הממשלה, שהדביק אותם בקונספציה הזו, נותר על מכונו. כעת נפוצה קונספציה חדשה, שלפיה ראש הממשלה, שבקרבו צמחה הקונספציה הקודמת, הוא גדול המנהיגים שקמו לאותה מדינה ומן ההכרח שימשיך בתפקידו.

"בכלל", הוסיף הרופא, "באותה מדינה פורחות קונספציות מגוונות. הם מאמינים למשל שיש להם חוקה, אף שאיש לא ראה אותה מעולם. לא ידוע מה בדיוק כתוב באותה חוקה שעדיין לא נתגלתה לעיני איש, אבל יש רבים המשוכנעים שמי שמתמנה לבית המשפט העליון זוכה להשראה, שמכוחה מתגלים לו רזי החוקה העלומה ומה נאמר בה.

"אגב, באותה מדינה יצאו לפני פרק זמן מאות אלפים לרחובות במחאה נגד מהפכה משפטית־משטרית, שהייתה טמונה בה לדעתם סכנה גדולה. הם רק לא ידעו, אף שסיפרו להם, שהמהפכה המשפטית־משטרית כבר בוצעה על ידי בית המשפט העליון והיא בגדר עובדה מוגמרת".

"ומה המצב אצלנו?", שאל המלך בדאגה. "די בסדר", השיב הרופא. "בסך הכל יש עדיין בעיה קלה עם הבגדים שהטיפשים אינם מסוגלים לראות. אבל נראה לי שבפעם הבאה, כאשר תלבש בגדים אלה, תעטה עליהם גם בגדים רגילים. אני מניח שאז הכל יהיה בסדר".