1. טיסה לשום מקום
חסידי אומן, שאף אחד אינו בודק בציציותיהם מה בדיוק הם עושים בזמן האיכות באומן חוץ מביקור בקבר הצדיק, הם המתפקדים החדשים של הליכוד. לכן היה כל כך חשוב לטפל ב"בעיה" הקריטית ולפתור אותה, כאילו מדובר בחיי אדם. קשה להניח שביבי היה מתלהב להגיע לישיבת חירום לסיוע לנוסעים להודו לסדנת ויפאסאנה. בוודאי זה לא היה קורה, לו היה צורך בתקציב חירום לתחזוקת מועדון ניצולי השואה, כסף לסל התרופות או להגדלת מספר המטפלים של פגועי הנפש.
הקריטריון העיקרי של ממשלת נתניהו בנוגע לסדרי העדיפויות התקציביים היה ונותר פוליטי, או איך זה נראה בתקשורת. ביבי וסמוטריץ' מפעילים ממטרת כספים סלקטיבית שאינה פוגעת, ולו גם פעם אחת, במה שמכונה בפיהם מחנה השמאל-מרכז. אנשי הימין יהיו תמיד בצד הנכון של הכספומט.
2. מה שבטוח
הבנקים, חברות הביטוח ושאר החברות הבורסאיות ישלימו ביום ראשון הקרוב את פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2025 ולמחצית השנה. במערכת הבנקאית נרשם שיפור מסוים ברווח, אלא שהמילים "שיפור מסוים" משמעותן עוד מאות מיליוני שקלים לרווח. מניית בנק שנסחרה לפני שלוש שנים בתשואה דו-ספרתית על ההון ועם מכפיל רווח של אחד על ההון, נתפסה אז כיקרה מאוד. מאז, הקריטריונים השתנו, ועל תשואה על ההון הנמוכה מ-15% אין על מה לדבר. אלא שהבשורה הבורסאית מגיעה דווקא מענף הביטוח, שהיה עד לפני שלוש שנים רדום. הוא חווה מהפך ברווחיות, ושערי המניות זינקו בתוך שנה בכ-200% - וזה מדהים בהתחשב בטלטלה שהענף עבר בשנתיים האחרונות. הוא יצא ללא שריטה, והמלחמה כמעט לא השפיעה לרעה על התוצאות.
הרפורמה בענף ביטוחי הבריאות לא פגעה ברווחיות הענף, ומרבית המבוטחים ממשיכים להחזיק בפוליסות הישנות עם הכיסוי הפרטי המלא בחברות הביטוח ולא בקופות החולים. הביטוח הסיעודי שגרר הפסדים, חוסל בהדרגה. ועדיין קשה להסביר זינוק של כ-200% במניות (מחציתם מתחילת 2025) בענף שאמור להתנהל בדיוק מסורתי כמו שעון שוויצרי.
ובכן יש מספר סיבות, אלה הנוגעות ישירות לפעילות ליבה של קווי העסקים, וכמובן ישנו הצד של שוק ההון. ענף הביטוח עבר בשלוש השנים האחרונות התייעלות מקיפה הן מבחינת כוח האדם והן מבחינת מה שמכונה "החיתום", שהחל לעשות סלקציות בקבלת מבוטחים, כאיש ביטחון בנמל התעופה. לצד ההקפדה בקווי העסקים, חל שיפור דרמטי ברמת השירות וגם בנכונות לפתוח את הכיס ולשלם תביעות מבלי להתיש את המבוטחים באותיות הקטנות של הפוליסה. לשיפור המצב היו גם סיבות חשבונאיות. תקן IFRS 17 אפשר לחברות להקדים את ההכרה ברווחים. בהנחיית האוצר ניתנה האפשרות האקטוארית לשנות את השווי ההוגן של איגרות החוב המיועדות. הפריסה המחודשת של ההתחייבויות אפשרה רישום רווחי הון של מאות מיליוני שקלים.
לצד קווי העסקים המסורתיים עבר ענף הביטוח דרמה של ממש בכל הנוגע לפעילות בשוק ההון. חברות הביטוח הפכו למפלצות פיננסיות ועקפו מזמן את הבנקים. הן מנהלות נכסי חיסכון ארוכי טווח כמו קופות גמל, השתלמות, פוליסות ביטוח, פנסיה ובתי השקעות ב-2.9 טריליון שקל. הפניקס מנהלת 560 מיליארד שקל, הראל ביטוח מנהלת 543 מיליארד שקל, מגדל 536 מיליארד שקל, וכלל ביטוח 373 מיליארד שקל. אם כן, התשובה לדרמה האמיתית היא מעורבותו העמוקה של ענף הביטוח בבורסה לני"ע. מנהלי ההשקעות בחברות טרודים בארוחות עסקיות עם יזמי נדל"ן בישראל, והתוצאה היא השקעות ישירות ועקיפות בענף. הפניקס השקיעה רק השבוע 140 מיליון שקל בחברה בת של אאורה. הן אפילו משתפות פעולה עם הבנקים במימון פרויקטים בתחום התשתית ומשקיעות גם בקרנות השקעה בחו"ל.
מי שגילתה בחודשים האחרונים באיחור אופנתי את ההשקעות מחוץ לפורטפוליו הביטוח הייתה כלל ביטוח, שהחלה את הרומן עם ההשקעה בחברת כרטיסי האשראי MAX והמשיכה עם השקעות נוספות במיליארדי שקלים. וכך נוצר מצב דו-סטרי שבו הבורסה מפנקת את ענף הביטוח, והענף גומל לה בהזרמת השקעות נוספות. העליות בבורסה מתדלקות כמובן את אפיקי החיסכון ארוכי הטווח כמו קופות הגמל והפנסיה.
שאלת מיליון הדולר היא אם יש עדיין מקום לעליות שערים נוספות במניות הפיננסים בכלל ובענף הביטוח, בפרט לאחר ה"ראלי" המדהים בשנתיים האחרונות. האם בשוק לא מתפתחת המילה הגסה "בועה" שתתנפץ בבכי תמרורים? בשוק ההון מאמינים שעדיין יש מקום לעליות. עובדה שקרנות הגידור נוקד, ספירה, חצבים, כלל ביטוח וילין לפידות קנו משלמה אליהו מניות של מגדל.
אבל האם אף אחד לא מוטרד מהעובדה שאפיקים סולידיים כמו גמל והשתלמות הניבו מתחילת 2025 תשואה לא נורמלית של כ-9%? התשובה היא שבינתיים לא מוטרדים, אף שחד-משמעית יש מקום לדאגה, כיוון שגם ב-2024 התשואה בקופות הסולידיות הסתכמה ב-13%. אין מצב שתשואות כאלה באפיקי סולידיים יימשכו לאורך זמן. התשואה באפיקים הסולידיים, ובוודאי באפיקים של מסלולי מניות, היא מוגזמת.
אני ממליץ בזהירות הראויה לממש רווחים ולשקול מעבר לאפיקי השקעה בשקלים או במט"ח, שיאפשרו שינה נטולת דאגות. לגבי שוק המניות, קשה להתרגש מהאפשרות שבחודשים הקרובים ואולי עד סוף 2025 נחווה תיקון כלפי מטה. ואולם כל עוד ענף הביטוח צובר מדי חודש מאות מיליוני שקלים המחפשים בנרות אפיקי השקעה, הבורסה לני"ע תהיה ללא ספק אחד מהם.
3. פלונטר רגולטורי מיותר
כעת, אליהו וגמזו מבקשים לשמוע מהמפקח איזה מתווה יהיה מקובל עליו, ומה מגדל צריכה לעשות כדי שהמינוי יאושר. אלא שהמפקח מתעקש על עמדתו בצורה לא רציונלית וחבל שכך. הוא רואה במידה מסוימת שמדובר במאבק עקרוני על סמכויות. גל אומנם האחראי ליציבותן הניהולית של חברות הביטוח אבל מגדל זה לא המקרה. המפקח הרחיק לכת בפרשנות לחוק. עם כל הכבוד לדומיננטיות של שלמה אליהו, שאינה עולה על הדומיננטיות של בינו צדיק בבנק הבינלאומי או של יאיר המבורגר בהראל, דוחות מגדל הוכיחו שהיא מנוהלת היטב, והתוצאות העסקיות שלה מהשבוע מצביעות על כך. במקרה הנוכחי יש פגיעה לא מידתית ברכושו של אליהו.
האסיפה הכללית של מגדל סוברנית למנות את כל חברי הדירקטוריון, למעט דירקטורים בלתי תלויים. המפקח אמור אומנם לאשר את הדירקטורים לפי חוק וגם את היו"ר, אבל לסירוב לאשר מינוי דירקטור צריך להיות נימוק בלתי ניתן לערעור. זה לא המקרה של מגדל. מדובר בהתנגדות חסרת היגיון, שאינה מנומקת ומעוררת בצדק תסכול בקרב חברי דירקטוריון מגדל, שבחרו בגמזו כדירקטור במגדל ביטוח כבר ביולי.
אם לשלמה אליהו, בעל הבית במגדל, אין אפשרות למנות חבר דירקטוריון כלבבו, מה משמעות היותו בעל שליטה? אליהו אינו כמו מירי רגב שרת התחבורה, שפלטה מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו. המפקח חייב להתעלם משיקולי האגו המאפיינים רגולטורים ולהתעלם מתחושתו שמצפצפים עליו. הוא צריך סיבה הרבה יותר טובה כדי למנוע מבעל שליטה את המגיע לו כדין ולמנוע מגמזו לכהן בדירקטוריון. אם לא יושג איזה מתווה חלופי, נראה שלשלמה אליהו לא תהיה ברירה אלא לפנות לערכאות. אז תעמוד למבחן שאלת הסבירות בדחיית מינוי של אחד מחברי הדירקטוריון באחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל.
התרעות פיקוד העורף