על פי המכון לחירות ואחריות, מחצית מאזרחי ישראל סבורים שאנחנו כיום במצב של איום קיומי. האמת: מעולם לא היה מצב הביטחון הקיומי של מדינת ישראל טוב יותר. הסיבה שמחצית האוכלוסייה חיה בפחדים קיומיים היא הצלחה מקוממת של מכונת התודעה הממשלתית לתחזק אוכלוסייה מפוחדת באמצעות קמפיין ניפוח איומים.
מאז לא אוימה ישראל קיומית. היו תקריות מקומיות שאיימו על מצב הרוח וגבו חיים. מסתננים שחדרו כדי לנקום, לגנוב ולהרוג – אבל העול נפל על צה"ל ועל יישובי הספר בדיוק כמו בטבח העוטף. מלחמת סיני ב־56' לא נבעה מאיום קיומי, כמו שהייתה פרובוקציה משותפת לנו, לצרפתים ולבריטים. הרעיון היה לתחזק את יחסינו עם אירופה של פוסט מלחמת העולם השנייה, כשהעולם לא ממש התעניין בשלום איזה שבט נידח במזה"ת.
סיכון וסיכוי
כביכול אין סיכוי. מדובר בשורת מקהלת סריסים מזמרת בקול אחד, כשכולם מבינים שהם תלויים זה בזה או שיהיו תלויים זה ליד זה. למזלנו, לאט מדי ומאוחר מדי, ההסתבכות בקורי השקרים והאינטרסים של עצמם מקרבת את קיצה של הקואליציה. לכאורה יש מים בברזים, השמש זורחת במזרח, נתניהו מקשקש ש… וחיילים גיבורים מצילים אותנו יום־יום שעה־שעה. באמיתי, המערכות האזרחיות קורסות, והחלק המדאיג ביותר הוא הקריסה בצה"ל.
מים בששון
אל דאגה, זה יצוף בהמשך. חלק ניכר מנפגעי הנפש וההתאבדויות הוא התוצאות הגלויות של היכרות אינטימית עם גוויות שלנו ושלהם, שהפכו חלק מהלו"ז היומי והלילי של חיילי חטיבות החי"ר והתמיכה הלוגיסטית שלהן. את תוצאות האמת נדע כאשר חשבונות הנפש האישיים יפגשו בשוך הקרבות את המידע שיהפוך למוסכמה על שיקולי הכזב של הממשלה.
בינתיים, ככל שהלחימה מתמשכת על פני עשרות ומאות ימי מילואים, עשויים חיילי החי"ר להפוך את שריון האדישות לקטליזטור של פעילות קדחתנית. הביטוי שלה בשדה הקרב הוא צימאון לדם וירי פרוע (סליחה על הביטוי, אבל זו האמת). זה יכול לקרות לאנשים לגמרי שפויים. לפקיד הבנק או לעצמאי שנלחם לידך.
אני מניח שאין חייל שלא מכיר את אלו שיורים מהסיבה כביכול הכי טבעית בעולם: הקם להורגך, השכם להורגו. ולפעמים, במקום אדישות ולחימה על אוטומט, מגיח הצימאון לדם אי שם מירכתי התודעה או התת־מודע שאומר "זה או אני או הוא". בייחוד כאשר יש לך גיבוי סביבתי "קרבי", וכל מוחמד או פאטמה הם אויבים מאיימים.
וכך "אנחנו או הם" הופכת למנטרה – ויאללה, יצאנו מתחום כוח המשיכה של כדור הארץ המובטחת והגענו לארץ גזירה, שבה צימאון דם קולקטיבי הוא רוח היחידה, הצבא והעם. בקיצור, שתו מים.
התרעות פיקוד העורף