אחד המנהגים החשובים והמרכזיים המאפיינים את חסידות ברסלב הוא התבודדות. היות החסיד לבדו, רחוק משאון וצפיפות של בני אדם, מקיים שיח שקט, נסתר ואינטימי עם אלהים. ההתבודדות, התרחקות והמנעות מהתחככות פיזית, גם עם מי שנמנה עם בני עדתך, מוזכרת ומצויינת בספרות חסידות ברסלב כיתרון אישי, רוחני מועדף, איכותי שראוי לקיימו, כמנהג ונוהג בראש סדר עולמו של חסיד ברסלב.
גם אם מנהג זה, מותר להניח, לא כל כך נשמר ומוקפד בקרב חסידי ברסלב של ימינו, זה לא מפחית מההגיון של שאלה ותמיהה: איך זה שהשאיפה להתבודדות מתיישבת, מתקבלת ומשלימה עם המאמצים שבכירי חסידות ברסלב משקיעים במטרה להפוך את העליה לרגל לאומן בראש השנה לאירוע עממי, המוני, צפוף של עשרות אלפי בני אדם, שרובם הגדול אינם בדיוק חסידים וגם לא דתיים באורח חייהם?
תפילה על קברי צדיקים היא מנהג עתיק יומין. הגמרא מספרת ששניים מ-12 המרגלים לפני שנשלחו לתור את הארץ, יהושע בן נון וכלב בן יפונה, הלכו לחברון להתפלל על קברי האבות. כלומר, זה מנהג רצוי וראוי לציון. אבל לא בגדר מצווה ובודאי לא מנהג המונים. גם העליה לקברו של הצדיק רבי נחמן, הוא מנהג רצוי וראוי לציון.
למרות שרבי נחמן התבטא באופן מיוחד על חשיבות עליה לקברו בראש השנה – המנהג הזה לדעתי איננו ראוי לקיימו דווקא בראש השנה. אדמור"י תנועת החסידות אמרו וציינו הוראות והנחיות שהם ראו בהן חשיבות מיוחדת. אולם, הם לא הקפידו ולא ביקשו להפוך אותן למנהגים ונוהגים מחייבים. להיפך, אדמו"רים נהגו לציין שמה שהם רואים כנוהגים מיוחדים באורח החיים החסידי, הכוונה היא לא לכלל ולא לכל אחד - אלא לחסידים בעלי מעלה ורמה, משכמם ומעלה.
חסידות ברסלב היא בהרבה מובנים חריגה ויוצאת דופן בתולדות תנועת החסידות. רבי נחמן לא היה מנהיג חסידי במובן המקובל. לא היתה לו חצר חסידית, חסידים לא נסעו אליו ולא ביקשו את קירבתו. לאחר פטירתו של רבי נחמן (1772-1810) לא הוכתר צדיק כיורשו, אדמו"ר לחסידות ברסלב ואין כזה עד היום.
במשך השנים נשמרה חסידות ברסלב בזכותם של חסידים בכירים מקומיים, שפעלו באופן עצמאי במיוחד בתחום הארגוני והקמתם של בתי תפילה למי שמזהים עצמם כקשורים נפשית לחסידות ברסלב. לקרוא בדיווחים היום על "אלפי חסידי ברסלב". זאת הגזמה לא בדיוק מחמיאה לחסידות ברסלב. כל אחד, כל יהודי גם אם אינו שומר תורה ומצוות יכול לקרוא לעצמו חסיד ברסלב.
אין אדמו"ר ואין רבי לקבל מרותו ואין דמות אחת, ידועה, מוכרת ומוסכמת כמנהיג חסידות ברסלב. אין חצר חסידית ברסלבית שאליה נוסעים חסידים כמו שחסידי בעלזא או חסידי גור וויזניץ' נוסעים לאדמוריהם. מה שפוגם לדעתי בקיומו של האירוע של העליה לציון קברו של רבי נחמן באומן בראש השנה היא העובדה שעסקני חסידות ברסלב פנו למוסדות ממשלתיים וביקשו עזרה וסיוע למימון נסיעתם של אלפי בני אדם לאומן.
עליה לציון קברו של צדיק איננה מעניינה של הממשלה וכל התערבות ממשלתית במיוחד פיננסית פוגעת במיוחדות והיחידויות של תפילה על קברו של צדיק. אם מגיע סיוע ממשלתי פיננסי לנסיעה לאומן, מגיע לחסידי ליובביץ' לחבדניקים סיוע למימון חגיגות וסעודות יום י"ט כסלו, שהוא לחסידי חב"ד "ראש השנה לחסידות".
האירוע באומן השנה יקבל כותרות, אולי יותר פרסום וחשיפה תקשורתית משנים קודמות. מדווחים על צפיה ל-20 או ל-40 אלף שיגיעו לאומן בראש השנה. בדיוק בניגוד גמור למנהג הכל כך מועדף במסורת הברסלבית להתבודדות, לשיח אישי, אינטימי ושקט בין היהודי לבוראו.