שאלה גדולה היא מידת השפעתה של הבינה המלאכותית על מערכת החינוך. האם בעתיד הלא רחוק נזדקק למורים בכלל? למורים פרטיים? האם תלמיד ממוצע לא יוכל לבקש מהצ'אט להכין לו קורס מזורז במתמטיקה, הכולל הסברים, תרגולים, מצגות וסרטונים? האם הוא יוכל לחבר טופס בחינה ולבדוק אותו? האם יוכל לנהל שיחה על יחידת הלימוד בהיסטוריה או במדעים? התשובה החד־משמעית היא "כן".
אז מה יעשו המורים? בדיחה שחוקה מעידה על רופא מנתח שנרדם למשך ארבע שנים. כשפתח את עיניו ונכנס לחדר הניתוח, לא ידע מה לעשות - כל המכשירים ושיטות הפעולה השתנו. לעומתו, חברו המורה, נרדם למשך 400 שנה. כשהתעורר, נכנס לכיתה והמשיך ללמד כאילו לא עבר עליו אלא יום אחד של היעדרות. הוא ראה לפניו שלושה טורים, זוג ילדים בכל שולחן. הוא ראה שהשולחן שלו עודנו ניצב בקדמת הכיתה, ועל הקיר לוח. אומנם החומרים היו קצת שונים - במקום גיר וספוג היה לוח חכם - אבל הקונספט היה דומה. לקח לו יום־יומיים והוא השתלט על השינויים.
הסיפור הזה הופך לסיפור לא נכון. אנחנו עתידים להרגיש בעולם החינוך טלטלות ושינויים שאיננו מעלים על הדעת. מורה שעיקר משימתו הוא ללמד – יהפוך למיותר. מורה המתמחה בחינוך – יהפוך לכוכב עולה בשמי החינוך. לבתי הספר יידרשו מחנכים שמתמחים בכל מה שהבינה המלאכותית לא כל כך מבינה. מורים שיודעים לחבק, שיודעים להביט בעיניים של תלמיד ולעמוד על מצב הרוח שלו, שמדברים על ערכים, שלא נבהלים מלשוחח עם התלמידים שלהם גם על סוגיות מורכבות.
אני מעז להעריך שהספירה לאחור החלה. בעוד כמה שנים, בעתיד הנראה לעין, מושג הכיתה - כאבן הראשה של מערכת החינוך - ייעלם מן העולם. מסגרות הלמידה של התלמידים יהיו שונות לחלוטין. חלק ילמדו לבד, אחרים בקבוצות. לפעמים תישמע הרצאה מרובת משתתפים, לפעמים ילמדו בקורס מקוון עם תלמידים ממדינות אחרות. החלוקה לא תתמקד בחתך הגילי, אלא על פי קצב ההתקדמות ותחומי העניין.
מורים שיילחמו ב־AI יקדישו את הזמן להצביע על טעויות שלו, ינסו להראות שהם יותר חכמים - ייפלטו מהמערכת. מורים שיחתמו על הסכם שותפות בינם לבין הבינה המלאכותית, ולא יילחמו בה, אלא יגדירו מה בכוחה ומה בכוחנו – יהפכו לדמויות המופת של הדור הבא.
אני רק מבקש להזכיר: כשנולדתי לא היו טלוויזיה צבעונית, וידיאו, בטח לא סטרימר. לטלפון קווי המתנו כמה חודשים עד שטכנאי בזק הגיע. את המחשב הביתי הראשון ראיתי בשנות ה־20 המוקדמות שלי. הוא היה גדול ורועש. אמי נהגה לשלם בהמחאות. "שנה טובה" איחלתי על כרטיסי ברכה שקניתי בדוכן מיוחד. לחו"ל נסענו עם אטלס כבישים. אינטרנט? מיילים? אני שייך לדור שעוד התפעם ממכשיר הפקס.
אלה רק מקצת מהשינויים שהתחוללו ב־50 השנים האחרונות, וכל אלה הם כאין וכאפס ביחס לעוצמת מהפכת הבינה המלאכותית. אסור לנו להתעלם ממנה, אסור לפחד ממנה. צריך להשתמש בה נכון. בזכותה של הבינה המלאכותית נהפוך להיות הרבה יותר בני אדם.