בהמשך הבעל עתר לבית הדין הרבני. הוא דרש פיצוי על נזקים לרכושו וגם פטור ממזונות לבתו בטענה ל"ניכור הורי". האישה טענה שאין לבית הדין סמכות לדון בתביעות הבעל כי מדובר בענייני רכוש שהתעוררו לאחר הגירושין. בית הדין הרבני פסק שעל האישה להשיב לבעלה לשעבר את כספי הארנונה ששילם בגין דירת המגורים. הסנגור של האישה נדהם ודחק בה לפנות לבית הדין הרבני הגדול – שדחה אותה.
מהצצה במעמד האישה בבתי דין רבניים נדמה לי שלגבר יש יתרון מובנה במדרג הדתי ובפרט בענייני משפחה. התקווה היא שאחד הצעדים של הממשלה שתבוא אחרי הממשלה הנוכחית יהיה להפריד בין דת למדינה, אקט מתבקש כשתהליך ההדתה מאיץ את חורבן הבית הליברלי־דמוקרטי.
בינתיים, במקרה הנדון, הודות לבג"ץ חויב הבעל לשעבר לשלם לגרושתו עשרת אלפים שקלים כהוצאות משפט. התועלת האמיתית היא שמדובר בפסק דין תקדימי. תפקידה של כל ממשלה שתקום אחרי שיפוג תוקפה של הממשלה הנוכחית הוא לצמצם את המעורבות הדתית בממשל האזרחי. מכשרות (שפוגע ישירות בכיסו של הצרכן) עד דיני נישואין וגירושין (שפוגעים ישירות בדיני נפשות) ובאמצע, התערבות בלתי פוסקת בחיי היומיום.
התרעות פיקוד העורף