בשבועות האחרונים אנו עדים לעלייה חדה בהתנגדות הפלגים החרדיים הקיצוניים להתנהלות בסיסית של מרקם החיים בישראל. בשבוע שעבר ראינו את אנשי הפלג הירושלמי חוסמים ומשבשים את הדרכים ברחבי הארץ בקריאות ״נמות ולא נתגייס״ ודומותיהן, כתגובה למעצרי עריקים חרדים. המהלך הזה, שנעשה בהוראת ״גדולי הדור״, הגדיל את הקרע שבין החרדים לקבוצות אחרות בחברה הישראלית.
בזמן מלחמה ראוי שהנהגת המדינה תפנה את כל משאביה לטובת הביטחון, המילואימניקים ומשפחותיהם, הפצועים, העסקים שקורסים, שיקום הדרום והצפון, חינוך ומטרות חשובות נוספות.
עליי, לפחות, הצהרות כשל ישראל פרוש אינן מאיימות. הוא ושכמותו רק גורמים להעמקת השסע והפילוג בינינו ומזיקים לציבור החרדי. התורה מחברת, וגם מדברת על מלחמות מצווה. חיילי חטיבת החשמונאים וגדוד נצח יהודה, כמו גם מתנדבי זק״א ומתנדבים בארגונים דומים, מגשימים את האחדות, החיבור וההשתתפות בעול.
הגיע הזמן להפסיק לממן השתמטות כמדיניות – השתמטות חרדית, או לא חרדית.
התרעות פיקוד העורף