פשפשתי בחוק העונשין שלנו ומצאתי יותר מעבירה אחת שביצעו, לכאורה, מי שלא התקשרו, למשל, באותו הלילה ישירות לראש הממשלה. החשד שצפויה התנפלות של מחבלים על יישובים בעוטף עזה היה ברור, לדעתי, לכל מי שהיה קשור להגנה על האזור באותו לילה – אז איך זה שלא מתקשרים, בראש ובראשונה, למי שיכול היה לתרום מניסיונו, אולי, לצמצום האירוע? לא רק ראש הממשלה, גם מפקד חיל האוויר לא זכה להיות שותף לחשש הברור שמשהו רע במיוחד עומד לקרות.
אוכל לציין עבירות שהתקיימו, לכאורה, בתקופה שקדמה ל־7 באוקטובר, כגון הסתה להשתמטות או הסתה לאי־ציות. מעבר לגבול, היה מי שראה את הכל – ושמע את הקולות. הוא לא הכיר, קרוב לוודאי, את החוק שלנו, אולם הוא הבין שהמתנגדים לא יהססו ללכת את כל הדרך. היינו רחוקים רק כפסע מכליה גמורה, אם חיזבאללה היה פולש והאיראנים היו מצטרפים באותו מועד.
הפעם יצאנו בנס מבור עמוק. אסור להניח לדברים ללא חקירת עומק. מי שמסרב לעמוד בפני מבקר המדינה, אסור להניח לו. השמות ידועים. אין לוותר להם.