מערכת החינוך ממשיכה לשנן נוסחאות מ־1910, בזמן שהעולם דורש כלכלה אישית, ניהול תקציב וחשיבה ביקורתית. השאלה היא לא מתי שתי רכבות ייפגשו – אלא מתי אנחנו נבין שהרכבת כבר פספסה את התחנה.
"אם רכבת יוצאת מתל אביב בשעה 8:00 ורכבת אחרת יוצאת מחיפה בשעה 8:30, מתי הן ייפגשו באמצע?" – שאלה קלאסית מספרי מתמטיקה. אלא שבישראל 2025, גם איינשטיין לא היה מצליח לנבא את התשובה.
לפי נתוני משרד החינוך, רק כ־15% מהתלמידים ניגשים לבגרות בחמש יחידות מתמטיקה. מתוכם, חלק קטן בלבד ממשיך הלאה להנדסה או מדעי המחשב. כלומר, הרוב המכריע משקיע מאות שעות בלימוד נוסחאות מיותרות שלא ישמשו אותו בהמשך חייו.
אין כמעט ישראלי שלא אמר לפחות פעם אחת: "אני לא טוב במתמטיקה". זה הפך לסוג של תעודת זהות, כאילו מדובר בתכונה מולדת. אבל האם באמת כולנו נולדים “גרועים” במספרים, או שהשיטה מלכתחילה בנויה כך ש־80% מהכיתה ירגישו כישלון? הרי גם מי שהצטיין בשינון נוסחאות לא בהכרח מבין מה עומד מאחוריהן. ולמה שיבין, אם אף אחד לא לימד אותו?
בישראל, מתמטיקה היא לא רק מקצוע – היא סמל סטטוס. מי שעשה חמש יחידות נחשב לחכם; מי שנשאר עם שלוש יחידות – כאילו ויתר מראש על עתידו. אלא שבפועל, בשוק העבודה, אנשים מצליחים עם שלוש יחידות בדיוק כמו חבריהם ה“גאונים”. נדמה שמערכת החינוך מייצרת היררכיה חברתית מלאכותית, שבינה לבין הצלחה אמיתית אין כל קשר.
כמה למדנו לבגרות במתמטיקה? דפים מלאים בנוסחאות על גבי נוסחאות, שנראים היום כמו כתב חרטומים. מי לכל הרוחות זוכר את זה? שנים אחר כך, כשנכנסנו לדירה שכורה והיינו צריכים להבין את סעיפי החוזה, קלטנו שדווקא שם היינו זקוקים לשיעור אמיתי. הלוואי שמישהו היה מלמד אותנו איך לקרוא דוח בנק או לחשב שכר דירה עם הצמדה למדד.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משפחות בישראל מוציאות מעל 3.5 מיליארד שקלים בשנה על שיעורים פרטיים – חלק ניכר מהם במתמטיקה. במילים אחרות: אנחנו מממנים פעמיים – פעם אחת את מערכת החינוך הציבורית, ופעם שנייה את המורים הפרטיים שמסבירים מחדש בבית כי בכיתה אף אחד לא מבין מה לעזאזל רוצים ממנו.
בארצות הברית ובאירופה מתנהל דיון דומה: האם הגיע הזמן להחליף חלק משיעורי האלגברה ב־“Math Literacy” – אוריינות מתמטית, כלומר מתמטיקה שימושית לחיים? כי בינתיים, תלמידים כבר מוצאים פתרונות משלהם. אפליקציות כמו Photomath או ChatGPT פותרות את השאלות בלחיצת כפתור. אם הטכנולוגיה עושה את זה בשבילנו, אולי הגיע הזמן לחשוב מחדש מה באמת חשוב שנדע.
זה לא אומר שצריך לבטל את שיעורי המתמטיקה. ההפך. זהו כלי חיוני לחשיבה לוגית, למדע ולטכנולוגיה. אבל אולי הגיע הזמן לשנות את האיזון: לשלב לימודי מתמטיקה שימושית – כלכלה אישית, ניהול תקציב, קריאת חוזים – לצד נוסחאות קלאסיות.
במקום נוסחאות מנותקות, למה שלא נלמד איך להבין ריביות בכרטיס אשראי, איך לתכנן חופשה באילת בלי להיכנס למינוס, או איך לקרוא את חשבון המים ולהבין שמי אביבים עושים עלינו עוד סיבוב? כי בסוף, מתמטיקה לא חייבת להיות אויב. היא יכולה להיות ידידת אמת – אם רק נלמד אותה כמו שצריך.
התרעות פיקוד העורף