הילה קורח ובנק הפועלים: פתאום ראיתי דבר מחריד בערוץ 14 | מאיר עוזיאל

אסור לעיתונאים לעשות פרסומות, אבל זה לא הפריע להילה קורח, ינון מגל, יאיר לפיד וחנוך דאום | החיילת שחרדי צעק עליה "נמות ולא נתגייס" - וירק לעברה | אגדת שלולית מתחנת המשטרה בחדרה

מאיר עוזיאל צילום: אריק סולטן
ליאת הר לב והילה קורח בקמפיין חדש לבנק הפועלים
ליאת הר לב והילה קורח בקמפיין חדש לבנק הפועלים | צילום: גבע טלמור
3
גלריה
יאיר לפיד
יאיר לפיד | צילום: יואב דודקביץ/TPS
מתוך הריאיון של עמית סגל בתוכנית ''ריאיון מיוחד'' בקשת 12
מתוך הריאיון של עמית סגל בתוכנית ''ריאיון מיוחד'' בקשת 12 | צילום מסך קשת 12

אולי אני צריך עכשיו להסביר מדוע אסור לעיתונאי לעשות פרסומת, ומדוע אסור לעיתונאי ללכת לפוליטיקה, אבל חבל על הזמן. אם אני צריך להסביר את הכלל האתי שכל עיתונאי שנכנס לכל מערכת עיתונאית חייב להכיר, וכל מערכת עיתונאית חייבת לוודא שהוא מכיר, אין טעם להסביר.

“היום הלכתי לבסיס שלי בירושלים, פשוט הלכתי, שמתי אוזניות, לא עשיתי שום דבר, באמת שום דבר, חוץ מפשוט להיות שם. ואז חרדי עבר מולי, אפילו לא שמתי לב אליו, והוא עובר מולי, פתאום צועק ‘נמות ולא נתגייס!', ויורק עליי. פשוט יורק עליי! לא כזה הצידה, שזה גם מזעזע. לא משהו קטן. יורק!!! הייתי צריכה אחר כך ללכת לשירותים, להביא נייר ולנגב את הרוק שהיה לי על החולצה. זה היה כל כך משפיל. כל כך משפיל. לא עשיתי כלום, וירקו עליי. מול מיליון אנשים שהיו שם. זה היה משפיל ומגעיל.

“מה אתה רוצה ממני? מה? אתה כועס עליי שאני עושה את החובה שלי בתור אזרחית במדינת ישראל ומתגייסת? על זה אתה כועס? כאילו, מה אתה רוצה שאני אעשה? תהיה בטוח שלפעמים כשאני עומדת עם המדים שלי, 80 מעלות בצל, ויורקים עליי, אני גם לא הייתי רוצה להתגייס, אבל מה לעשות? זו החובה שלנו. אז... אווווף! ‘נמות ולא נתגייס'. אתה רוצה למות? תמות. אתה לא צריך אותי בשביל זה, נכון? אם אתה שואל אותי - עדיף להתגייס. בסדר, לא אשפוט. תעשה מה שאתה רוצה עם החיים שלך. אבל מה אתה יורק עליי? וואו, וואו... ואני גם שונאת קיצונים.

אני שונאת את כל הקיצונים, חרדים קיצוניים, חילוניים קיצוניים, ימין קיצוני, שמאל קיצוני, אני שונאת קיצונים. זה מעצבן אותי! וגם: בחדשות ובטלוויזיה מראים לנו רק את הקיצונים מכל כיוון, כי זה מה שמביא רייטינג. הרי לא יראו לנו חרדי וחילוני אוכלים ביחד ארוחת שישי, ולא יראו לנו ביביסט וקפלניסט יושבים ומתחבקים. לא יראו. זה לא מביא רייטינג, והכל זה כסף. אבל זה כל כך מפלג וכל כך מגדיל עוד יותר את השנאה בעם, כי תחשבו: חרדי אחד ירק עליי, שזה המון בעיניי, זה אחד יותר מדי, וזה היה מעצבן, ומרתיח ומעליב ומשפיל, אבל ראיתי באותו יום גם איזה שלוש מאות חרדים שלא עשו לי כלום.

אתם מבינים? אבל אני אזכור את החרדי האחד שירק עליי, ואני מנסה להזכיר לעצמי שלא, זה לא המצב. הוא רק אחד, זה לא כל החרדים ככה, ממש לא, אני גם לא חושבת שכל החרדים כאלה. אבל זה שוב מעצבן אותי, שכל הזמן מה שמראים לנו זה רק קיצונים, כי אז כל אחד פשוט עוד יותר שונא את מי שהפוך לו. אז רואים שהחרדים אומרים ‘נמות ולא נתגייס', אבל מה עם כל אלה שכן עושים למען הכלל? ומה עם אלה שכן משרתים? ומה עם כאלה... כאילו, יש, יש, אבל לא יראו לנו אותם. עכשיו אני מתעצבנת על החדשות!!! הנה אני מתעצבנת על החדשות!!! וואי, וואי, זה היה מעצבן, זה היה מעצבן. ואני אחרי עשר וחצי שעות על הכביש, אני צריכה מקלחת ושירותים, ולכבס מעצמי את הרוק של האיש הזה. לכבס! להעיף!!! סליחה על העצבים, זה לא עליכם. זה עליו! ועל החדשות!!! ביחד. והחדשות אפילו לא עשו לי כלום. אבל הם מעצבנים! ואני כועסת עכשיו".

תגיות:
פרסומות
/
מעריב סופהשבוע
/
חנוך דאום
/
עיתונאים
/
שיפודים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף