1. מוכרים ערכים בכסף
מבחינתי, זה היה מן שנפל מהשמיים - וזה עדיין מביך. שירות המילואים היה מבחינתי חובה לאומית שאינה מצדיקה שום תגמול נוסף. ב־25 שנות מילואים הגעתי לסיני, לשארם, לגולן, לעזה, לבקעת הירדן וגם ללבנון.
לרגע לא חשבתי שמגיע לי אות הנשיא. מדובר היה בחוויה חד־פעמית לחיים שלא תחזור. וזה לא שקופחתי. על תקופת המילואים קיבלתי פיצוי מלא ממקום העבודה, ובאוניברסיטה סידרו לי מבחנים במועדי ב' וג'. אלא שהנטל הפך למעמסה בלתי נסבלת.
בדרך לסבב מלחמה נוסף בעזה, שיעור ההתנדבות של חיילי המילואים ירד ל־70% בהשוואה לעבר. זה לא כמו בימים הראשונים שלאחר 7 באוקטובר, שבהם שיעורי ההתייצבות המריאו ל־120%, והאחים לנשק התייצבו בדרום מבלי לחשוב לשנייה על פיצוי כלכלי.
בדרך לסבב, הסוס המתנשף מושך בקושי בעגלה, ועומד לכרוע תחת הנטל. מילת הקסם "דיו" של העגלון הפסיקה לעבוד. ולמרות זאת, עדיין לא נחים מניסיון להנדס את חוק הגיוס דרך חוק ההשתמטות ולפטור עשרות אלפי תלמידי ישיבות משירות (תוך המשך קבלת ההטבות הכלכליות).
סל ההטבות כולל, בין השאר, מימון חופשות ונופשים באתרים תיירותיים, שימוש במתקן הנופש של האגודה למען החייל בנתניה, תשלום לבייביסיטר, מענקים של עשרות אלפי שקלים ועוד. אלה לא הטבות, ורצוי להגיד את האמת. התופעה היא שוחד צבאי, שנועד להלבין את חוק ההשתמטות.
אבל אם כבר מתמרצים ומעודדים בצ'ופרים כלכליים, אז בדרך להפיכת הצבא לשכירי חרב חובה לבחון את השאלה אם לא הגיע הזמן ללכת עם זה עד הסוף. האם לא הגיע הזמן לחגוג את נשף הורדת המסיכות ולהפוך את צה"ל והמילואים לצבא מקצועי בשכר מלא לכל דבר ועניין, או לשירות התנדבותי למתעניינים בציונות. ואם החרדים עדיין לא ירצו להתגייס לצבא מקצועי ולקבל כסף, ויעדיפו את הבטלה בישיבות, אין שום סיבה לתת לאוכלי חינם אפילו שקל למימון לימודי דת, צהרונים או נסיעה לאומן.
שירות צבאי מקצועי ישיג את שתי המטרות: יעודד חרדים לצאת לעבודה (ביטחונית), ויתרום לביטחון המדינה. האם זה יקרה? בטח לא בממשלת נתניהו, שתלויה בחרדים כחולה כליות בדיאליזה או כחולה ריאות בבלון החמצן. החרדים מבינים את זה היטב - וסוחטים בכל הכוח.
2. אין ארוחות חינם
חגי תשרי בפתח, ולאחר 700 ימי מלחמה מאז 7 באוקטובר נזכרו בצמרת האוצר ובמשרד רה"מ לשנות דיסקט. לא עוד גזירות נוספות ומיסים, אלא איך אפשר להיטיב. בשלב זה מדובר בתוכניות שעדיין לא גובשו לכלל החלטה, אבל בהנהלת האוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה עסוקים בימים האחרונים בדרכים להיטיב עם האזרחים. אפילו הם מבינים שלאחר שנתיים שבהן הציבור ספג מכות קשות, זה העיתוי לשחרר קצת את הרסן.
זה לא שלפתע אכפת להם מאיתנו. ממש לא. הסיפור הוא הבחירות שבפתח, שבלשון מכובסת מכנים אותן שינוי מדיניות. במסגרת זאת, נבחנות מספר הטבות, כמו ביטול הקפאת מדרגות מס ההכנסה בסכום הנאמד ב־5 מיליארד שקל. מדרגות המס הוקפאו ב־2025, ואם יופשרו - ההחלטה תביא להורדה אפקטיבית בשיעורי נטל המס, שבישראל הם הגבוהים בעולם.
אפשר למשל לשפר את תשתיות התחבורה לפריפריה, או לעודד את הרשויות לטפל בהתחדשות עירונית באמצעות תמריצים. במקום לסבסד את הריבית, עדיף שהממשלה תנהל מדיניות תקציבית אחראית שתעודד את נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית, בלי טובות מפרופ' שמחון. אבל כמובן שזה לא קורה.
המהלך הבעייתי ביותר במסגרת "המסע להורדת יוקר המחיה" הוא הכפלת תקרת הפטור ממע"מ על קניות באתרים מחו"ל - מ־75 דולר ל־150 דולר. המהלך מנוגד להמלצות הדרגים המקצועיים בממשלות הקודמות לבטל את הפטור, ובוודאי שלא להעלות את תקרת הפטור.
אבל זאת הדרך הקלה ביותר להתמודד עם יוקר המחיה. מדובר במוות בעינויים לעסקים הקטנים ולסוחרים הישראלים המתחרים מול אתרים סיניים, כשהם נאלצים לחייב במע"מ של 18% בזמן שעלי אקספרס או Temu פטורים.
יותר מזה: גם בארה"ב היה פטור של עד 800 דולר על קניות באתרים זרים. בעקבות מדיניות המכסים החדשה, הנשיא דונלד טראמפ החליט בימים אלה לבטלו. אז האמריקאים מבינים פחות מאיתנו בכל מה שנוגע למאזן המסחרי?
במקום לחלק הטבות המיטיבות עם הציבור על חשבון פגיעה במגזר העסקי, מומלץ לבחון את ביטול הפטור ממע"מ על קניות בחו"ל ולחסוך יותר ממיליארד שקל לשנה. אם לא לבטל, אזי בוודאי לא להכפיל את גובה ההטבה. לחלופין ניתן לבחון את החזרת המע"מ ל־17% כפי שהובטח באוצר, ולהיטיב בצורה רוחבית עם כל המשק וכל שכבות האוכלוסייה.
ומאין יבואו המיליארדים לכל הטוב הזה? ברור שהכסף לא יגיע מגזירות חדשות. בימים אלה חסר באוצר ממונה על תקציבים, ואיש הישר בעיניו יעשה. גורלו של תקציב 2026 אינו ידוע, כי ראש הממשלה מושך זמן ככל האפשר. סביר שאם יחליט להקדים את הבחירות, הוא יעשה זאת בחטף, כדי לתפוס את כולם לא מוכנים.
בינתיים, אף אחד באוצר אינו מעז להציב מראה בפני שר האוצר כדי להדגיש את תיאטרון האבסורד שבחלוקת הטבות בעיתוי הנוכחי. סמוטריץ' אינו טיפש, ומבין היטב את המצב הכלכלי העגום לאשורו, אבל הוא מעדיף להתבשם בסיסמאות של בורסה פורחת וכלכלה מהסרטים.
הממשלה ערלת הלב הנוכחית לא תהסס, בציניות אופיינית, להטעות אותנו ולהרטיב את הציבור בממטרת הטבות זמנית. אלא שכל כלכלן מתחיל מבין שאין ארוחות חינם ושאסור להתרגש, כי יום לאחר הבחירות ניאלץ לשלם את מחיר ההפקרות, ובגדול.
התרעות פיקוד העורף