ואז נוצר קרע בין השניים. בקט החל להזדהות עם תפקידו, ובמקום לצמצם את סמכויות הכנסייה הגן עליהן. הנרי השני, ברגע של זעם, תהה מי ישחרר אותו מבקט הסורר. ואביריו, שהבינו זאת כהוראה, דהרו מלונדון לקנטרברי ורצחו את בקט בתוך הקתדרלה. רבים ראו בסיפור זה, שהונצח באנגליה בפואמות, במחזות ובסרטים, דוגמה למאבק קלאסי בין השלטון החילוני ליומרות השלטון הדתי.
אני רואה זאת קצת אחרת. זהו תהליך נפשי העובר על אדם שיש לו עקרונות לאחר שקיבל תפקיד ממלכתי, בעל משמעות לאומה. מי שמינה את נושא התפקיד הממלכתי מצפה במקרים רבים מהאיש שיפעל בנאמנות כלפיו, על פי בקשותיו ורצונו. אבל מי שהסכים לקבל את התפקיד ולשאת באחריות אמור להבין, לעיתים לאחר זמן, כי התפקיד והמחויבות הנובעת ממנו גדולים וחשובים בהרבה מרצונו של מי שמינה אותו. ואז הוא פועל על פי מחויבותו לתפקיד. התפקיד, לטוב או לרע, משנה לא אחת את האדם.
הרמטכ"ל זמיר אינו מייצג את הקואליציה והוא אינו אמור להיות מונע משיקוליה. הוא מייצג את צה"ל, את צבא העם, ואת המחויבות המוחלטת של צה"ל לביטחון המדינה על כל הנובע מכך. כשלקואליציה יש שיקולים זרים, ההתנגשות בין ערכיה הפוליטיים לערכי צה"ל בלתי נמנעת. כשהרמטכ"ל זמיר מעדיף את המחויבות לאומה על פני שיקולים קואליציוניים, אלה שמינו אותו מתאכזבים.
עקרון המחויבות תקף לכל מי שמקבל תפקיד בכיר בשירות המדינה, ובמיוחד בשירותי הביטחון ובמשטרה. ממלאי התפקידים מקבלים את המינוי מהממשלה, אך אסור להם לציית באופן עיוור למדיניות הממשלה. לתפקיד עצמו ולמערכת הכפופה לו מטרה מוגדרת וברורה - והיא מעוגנת בחוק.
נושא משרה בכירה בשירות המדינה הפועל באופן עיוור ובצייתנות מוחלטת להוראות הדרג הפוליטי הופך עצמו לסמרטוט ולמי שבפועל מועל בתפקידו. אדם כזה עלול לסכן בפעילותו את האינטרס הציבורי ובמצבים מסוימים גם את ביטחון המדינה. והדברים אמורים לא רק בתחום הביטחון, אלא גם בתחומי הכלכלה, הממשל ומערכת המשפט.
מסיבה זו קיימת, ובצדק, רגישות תקשורתית וציבורית גבוהה כלפי מינויים אישיים לתפקידים בכירים. על כן גם חשוב מאוד להבין את גבולות הכוח שבין הממשלה ובין בעל תפקיד שמונה על ידי הממשלה כדי להשיג את מטרות הארגון שאותו הוא אמור להוביל. מוטב שבעלי תפקידים בכירים יפעלו בהרמוניה עם הממשלה שלה הם כפופים, אולם מחויבותם העליונה היא קידום מטרות המוסד או הארגון שבראשם הם עומדים.
כמו כן, בעל תפקיד ממלכתי בכיר אינו פטור מאחריות אישית לפעולותיו מפני שציית להוראות הממשלה. הוא נושא ישירות באחריות להתנהלות בארגון שעליו הוא מופקד, ובכלל זה, לכשליו.