הנסיעה השנתית לאומן שבאוקראינה, שהפכה בשנים האחרונות ל”וודסטוק” הזוי, רחוקה שנות אור ממקורות היהדות. מכאן, כל מי שטוען שהמניעה מצעירים חרדים המיועדים לשירות ביטחון להגיע לאומן היא פגיעה בחופש הדת, מבזה את דת ישראל.
לאורך שנים, בעידן הקומוניסטי, כשאומן הייתה מאחורי מסך הברזל הסובייטי, לא מעט מחסידי ברסלב סיכנו את חייהם כדי לפקוד את קברו של רבי נחמן. ראוי לציין שסביב העלייה לרגל לאומן קיימות כיום בעולם החרדי מחלוקות רבות. יש חסידויות וזרמים אחרים שמתנגדים לנוהג הזה, בעיקר כשהוא מתקיים בראש השנה, חג שבו, בעיניהם, יהודים אמורים להתכנס בביתם, בחיק משפחתם וקהילתם. ישנה גם התנגדות על רקע הטענה שהנסיעה הפכה לפסטיבל חברתי ומסחרי, שהעיסוק הדתי והרוחני אינו המרכזי בו.
בעיני רוב הציבור החילוני במדינה, הנסיעה ההמונית לקברו של רבי נחמן נראית מנותקת מההוויה הישראלית – בוודאי כשצעירים חרדים המשתמטים משירות חובה בצה”ל עושים זאת בעיצומה של מלחמה מתמשכת.
עדויות מהשנים האחרונות באומן, בתקופה שסביב ראש השנה, מתארות גם תופעות של שכרות, שימוש בסמים ובשירותי זנות. נוצר במקום שעטנז מוזר. מצד אחד, חסידי ברסלב שעולים בדבקות רבה לקברו של רבם, ומצד שני, אחרים ש”תופסים טרמפ” על האירוע וחוגגים בדרך שהרב המנוח בוודאי לא היה שבע רצון ממנה.
ואחרי כל זה נשאלת השאלה: מדוע נאבקת הממשלה בימים אלה, כדי שמשתמטים חרדים יגיעו לאומן, ואף דואגת להעביר מיליונים למימון הפסטיבל השנוי במחלוקת, ועוד בתקופת מלחמה?
התרעות פיקוד העורף