בארצות הברית, לפי חוק פדרלי, נשיא לשעבר זכאי לשמירה של שירותי הביטחון הפדרליים למשך כל חייו. האריס, כסגנית הנשיא בעבר, זכתה להרחבה של תקופת האבטחה ל־18 חודשים בזכות צו מיוחד של הנשיא היוצא. אולם הנשיא המכהן ביטל את הצו ואת האבטחה הפדרלית על האריס, החל מ־1 בספטמבר. בעקבות זאת נאלצו רשויות מקומיות, כמו משטרת לוס אנג’לס, לשאת באחריות זמנית לאבטחתה. המהלך גרר ביקורת חריפה. רבים ראו בכך נקמה פוליטית של טראמפ.
ההחלטה על תקופת האבטחה היא של אותה ועדת שרים, שבראשה עומד ראש הממשלה ושחברים בה שרים שנחשבים מקורביו הפוליטיים, או כאלה שיש לו השפעה עליהם. כשראש הממשלה אומר שאת השיקולים בעניין אבטחת בני משפחתו מקבל שב”כ, הוא צודק, אלא שהוא לא מספר לציבור שההחלטות למעשה נקבעות על ידי ועדת שרים שהוא עומד בראשה, גם אם בישיבות הנוגעות לאבטחתו ולאבטחת בני משפחתו הוא אינו משתתף.
נשאלת השאלה, האם החלטה אפשרית להפסיק את האבטחה של שרי הביטחון לשעבר גלנט וגנץ, ללא הצדקה נראית לעין, היא החלטה שנובעת משיקולים מקצועיים, או שניתן לראות בה מהלך פוליטי נטול אחריות?
מדינת ישראל חייבת להגן על מי ששירתו בתפקידים בכירים, ואסור שמחלוקת פוליטית או איבה אישית יהיו שיקולים שיתערבו בשאלה את מי לאבטח, ומעל מי להסיר את האבטחה.
התרעות פיקוד העורף