העצרת השנתית של הארגון העולמי תתחיל כנהוג בשבוע שמוגדר רשמית - "הוויכוח הכללי". כל נציג מ־193 הארצות החברות בארגון מקבל רשות דיבור. הנואם הראשון במושב הפתיחה יהיה נשיא ברזיל. השני הוא נשיא ארה"ב.
המעצמות, המדינות המרכזיות, שולחות בדרך כלל למושב הפתיחה את הנשיא או את ראש הממשלה לשאת את הנאום המייצג אותן. רוב הארצות החברות מסתפקות בשר החוץ או בשגריר הקבוע שלהן בארגון. לנאומים הנישאים ב"ויכוח הכללי" אין ערך מיוחד. הנוהג להעניק לכל נציג מדינה־חברה רשות דיבור הוא מעין פיצוי לנציגי מדינות העולם השלישי והמדינות הקטנות, שגם במסדרונות בניין האו"ם בקושי זוכרים את קיומן.
הנושא שישלוט בנאומים במושב הפתיחה השנה יהיה ישראל ומלחמתה בעזה. ההערכה בקרב דיפלומטים בכירים וכתבי סוכנויות ידיעות היא שלא יהיה נואם אחד שלא יתקוף את ישראל, שלא יאשים את ישראל בהרג ילדים בעזה ובהרס הרצועה.
"נואמים מטעם מעצמות המערב אולי יגלו בנאומיהם התאפקות מסוימת כלפי ישראל ויזכירו לגנאי את האכזריות של חמאס", אמר בשיחה כתב ותיק באו"ם של סוכנות ידיעות אירופית, "אבל ישראל עוד לא הרגישה מצב שבו כל העולם נגדה, כמו שתחוש בנאומים שיישמעו במושב הפתיחה השנה".
מסר לעולם המערבי
האמת היא שאין צורך להתרגש כל כך מההתפתחויות הצפויות בכינוס העצרת השנתית של האו"ם השנה, לא מהתחושות, לא מהלכי הרוח שיורגשו בנאומים, ואפילו לא מיוזמות שונות שיעלו. בשנתו ה־80, מעמדו, השפעתו ונוכחותו של הארגון בזירה הבינלאומית מצויים בשפל חסר תקדים.
אז נכון, "העולם נגד ישראל", אז מה? כבר יותר משלוש וחצי שנים מתחוללת מלחמה באוקראינה, תוצאה של פלישה צבאית לשטחה של מדינה ריבונית שמבצעת רוסיה, מעצמה, חברה מרכזית באו"ם, חברה קבועה במועצת הביטחון שיש לה זכות וטו בגוף היחיד בעל הסמכות לאכוף את החלטותיו.
מועצת הביטחון לא קיימה עד היום אף לא דיון רשמי אחד שהוקדש לתוקפנות של רוסיה באוקראינה. המועצה לא גינתה, אפילו לא באופן הצהרתי בלתי מחייב, את הטילים והכטב"מים שרוסיה משגרת באופן קבוע לעבר מטרות אזרחיות באוקראינה. שגריר רוסיה במועצת הביטחון תוקף ומגנה את ישראל על מה שהוא מגדיר "השמדת העם בעזה", כשבאותם הרגעים ממש רוסיה כותשת את קייב ואת חרקיב.
האו"ם נחשף במלוא עליבותו, בחוסר האונים שלו ובהיעדר כל מעורבות מעשית במלחמת האזרחים הנוכחית המתחולל בסודן. לפי הערכות רווחות, בסודן נרצחו כ־150 אלף איש ומיליונים נעקרו מבתיהם. מועצת הביטחון שותקת ומשותקת. לאחרונה נתגלו פרטים מצמררים על משטר הדיכוי והרג אלפי אזרחים ששלטון משפחת אסד בסוריה ביצע כמעט יובל שנים, מבלי שהאו"ם ומועצת הביטחון גילו בכלל עניין ותשומת לב.
שק חבטות ישראלי
מה שיעמיק את שפל מעמדו של הארגון העולמי ואת עליבות השפעתו בזירה הבינלאומית יהיה ללא ספק היוזמה שמובילה צרפת, בתמיכת סעודיה, להכריז בעצרת הנוכחית על הכרה במדינה פלסטינית.
מרבית החברות באו"ם כבר הודיעו עד כה על תמיכתן ביוזמה, וצפויות להצטרף להכרה במדינה פלסטינית. ועדיין, אפילו מבחינה הצהרתית זה לא אומר הרבה. ארגון שחשף שוב ושוב את חוסר האונים שלו, לא מסוגל לקדם הקמת מדינה פלסטינית.
נתניהו צודק, אבל לא חכם. היעדר חוכמתו מתגלה בחוסר רצונו לוותר על הופעה ונאום במושב הפתיחה של העצרת. לפי לו"ז הנואמים שמזכירות האו"ם פרסמה, ראש הממשלה צפוי להיות הנואם הראשון בבוקר של יום שישי, 26 בספטמבר (שעון ניו יורק).
נתניהו יישא כמובן נאום מרשים באנגלית, שבו יטיף מוסר לארצות החברות ויסביר את מניעי המלחמה ברצועה. ובכל זאת, נוכחותו של ראש ממשלת ישראל במושב הפתיחה השנה, כאשר המלחמה בעזה נגד חמאס עדיין בעיצומה, היא משגה גדול. נתניהו לא יאהב, בלשון המעטה, את קבלת הפנים שלה יזכה באו"ם. גם הפגישה המסתמנת עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ב"שולי העצרת" לא תניב בהכרח נחת רוח לראש הממשלה.
מוטב ועדיף שנתניהו יניח לשגריר ישראל באו"ם דני דנון לשאת את הנאום במושב הפתיחה. אם נתניהו בוחר ובצדק בניצחון על אויבינו – הוא צריך וחייב להתעלם מהעולם, במיוחד מהעולם שנגד ישראל.
התרעות פיקוד העורף