הבאתם הצפויה של קצינים ושוטרים לבית משפט השלום בירושלים בחשד לקשרים עם עבריינים, מחזירה אותנו לאין ספור ספרים וסדרות טלוויזיה שנכתבו על משפחות פשע ועבריינים, שמפעילים מקורות בתוך המשטרה. אלה לא סיפורים דמיוניים. זה קורה בחיים האמיתיים, גם כאן אצלנו, ומוכר היטב למשטרה. מקור משטרתי הוא חלומו של כל עבריין, ועבור השוטר הסורח – זהו לצערנו מקור פרנסה חלומי.
מידי שנה מועברים כ-250 תיקים עם חשדות פליליים בתחומים שונים נגד שוטרים למח"ש. על פי הידוע, אחוזי הפיצוח הם כ-70%. אלה אחוזים לא נמוכים, אבל 30% הנותרים עלולים להיות גם עידוד למעורבות של שוטרים בפשיעה.
המשפט הישראלי מכיר מקרים דומים שהפכו לתקדימים משמעותיים. פרשת רב-פקד ערן מלכה ועו״ד פישר לדוגמה, חשפה כיצד קצין בכיר בלהב 433 העביר מידע תמורת טובות הנאה וכספים.. בשנים האחרונות נוהלו חקירות נגד שוטרים בחשד להדלפת מידע לארגוני פשיעה, לרבות פרשיות משנים 2022–2024, שבהן נטען כי מידע מודיעיני רגיש סייע לתכנון חיסולים וסיכל חקירות פעילות.
יחד עם זאת, ולאחר שימצא חשד סביר על ידי השופט, יש לזכור כי המסגרת המשפטית ברורה: מעצר נועד לשמש אמצעי מניעתי, לא ענישה מוקדמת. בתי המשפט נוטים במקרים מסוג זה לבחון בקפדנות את חומר הראיות ואת מידתיות האמצעים. ככל שהראיות ראשוניות בלבד, והסיכון לשיבוש ניתן לנטרול באמצעים אחרים, עשוי להינתן משקל לחלופת מעצר שתגן על ההליך מחד ותכבד את זכויות החשודים מאידך.
הפרשה הזאת מדליקה ללא ספק את כל הנורות האדומות, הן במשטרה והן בקרב משפחות הפשע. להערכתי, הכל כמובן לכאורה כרגע, עלול להיות כאן קו פרשת מים שיפתח תיבות פנדורה רבות, ויפרק קשרים של שנים בין שוטרים לעבריינים, כמו באפקט דומינו. אנחנו רק בתחילתו של הסיפור. הדאגה במשטרה מחד ןבקרב משפחות הפשע מאידך, עצומה. ובתווך נמצא הציבור, שגם ככה האמון שהוא נותן במערכת שלטון החוק, נמצא בגרף מתמשך של ירידה.
התרעות פיקוד העורף