ישראל הוכיחה שוב שהיא יודעת להגיע לכל יעד, בכל מקום, גם בלב דוחא. אבל במקביל היא גם גילתה את חולשתה: חוסר היכולת לחשוב כמה צעדים קדימה.
מועצת הביטחון של האו"ם, גוף שמתקשה לא פעם להגיע להסכמות, הצליחה הפעם לאחד את כל 15 חברותיה, כולל ארצות הברית, לגינוי חריף לישראל.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד אל ת'אני, האשים כי ישראל זנחה את החטופים והטילה פצצות בזמן שמנהיגי חמאס דנו בהצעת הפסקת האש האמריקאית. "ישראל לא מתחשבת בבני הערובה", אמר, והתחייב שקטאר לא תוותר על תפקידה כמתווכת.
מנגד, חמאס מיהר להצהיר שהתקיפה לא תשנה את דרישותיו. כלומר: לא הישג צבאי ברור, כן נזק מדיני כבד.
אפילו טראמפ, שותף כמעט אוטומטי של ישראל, נשמע בימים האחרונים מתוסכל. "מאוד לא מרוצה" – כך הגדיר את תחושתו. עצם העובדה שנאלץ להסתייג פומבית, ולהוסיף תקווה שהמהלך "לא יפגע במשא ומתן על החטופים", מעידה על עומק הסדק. התיאום עם הבית הלבן – כך נדמה – הלך לאיבוד בין שמיים לים.
התרעות פיקוד העורף