ארגוני טרור ורשתות עוינות מילאו את הוואקום, והצליחו להכתיב סדר יום עולמי כמעט מדי יום, בעוד ישראל מתבוססת בעמדת מגננה. יומיים לאחר האסון והטבח הקשים ביותר שידענו, כשמדינת ישראל מדממת והבלבול שולט בכל פינה, פנתה אליי דמות ציבורית בכירה ומוכרת ושאלה בדאגה "מה עושים עכשיו?".
הצגתי בפניו כמה צעדים דחופים והכרחיים, והוא הקשה: "ומי אמור לבצע אותם?". עניתי בפשטות: "מערך הדוברות וההסברה". תשובתו הייתה חדה וכואבת: "אני לא בטוח בכלל שיש מערך כזה, צריך לבדוק". על פניו זו אמירה מדהימה, אך האמת היא שלא הופתעתי. זו בדיוק המציאות, היעדר מוחלט של מנגנון הסברה מתפקד דווקא ברגעים שבהם ישראל זקוקה לו יותר מכל, הן בזירה המקומית והן בזירה הבינלאומית.
מהפכה תודעתית
כדי לשבור את המעגל הזה יש צורך בגישה חדשה. לא עוד ניסיונות מאולתרים, לא עוד חיפוש "פרצוף מוכר" שייתן תגובה ברגע האחרון. הגיע הזמן להקים מרכז אקדמי לאומי להסברה ולדוברות - גוף מקצועי שיבנה תשתית קבועה ורציפה של כוח אדם מיומן.
המרכז יכשיר דוברים, מסבירים ואנשי מקצוע בעלי ארגז כלים מלא: עמידה מול מצלמה, ניהול ראיונות, ניסוח מסרים קצרים וברורים, הבנת השפה הדיגיטלית, יצירת תוכן ויראלי, ואולי הדבר החשוב מכולם - תגובה מהירה, בזמן אמת. בד בבד יצטרכו אנשי ההסברה החדשים להכיר את התרבויות השונות ולהבין אילו מסרים מחלחלים ואילו מתנגשים עם הלך הרוח המקומי.
כפי שקיים בארה"ב "מרכז ליליאן וילדר", שהכשיר לאורך השנים מנהיגים, דיפלומטים ועיתונאים בכירים, כך גם ישראל חייבת להקים מוסד קבוע להכשרת דור חדש של מסבירנים לאומיים. המסבירנים הלאומיים האלו ישמשו ביום פקודה כבנק משפיעי דעת קהל - מאגר לאומי של דוברים, מובילי דעה, אנשי אקדמיה, רופאים, לוחמים משוחררים, יזמי הייטק ואומנים, שכולם מוכנים לתת מענה בזמן אמת וישמשו למעשה כ"חיל מילואים הסברתי".
ברגע שפורץ משבר, בין אם זה אירוע צבאי, מתקפה דיפלומטית או עלילת דם, המערכת תדע לשלוף מיד את האנשים הנכונים, לדברר אותם במסרים אחידים, ולפרוס אותם מול כלי התקשורת והזירה הדיגיטלית העולמית. כך לא נגיע שוב למצב שבו ישראל מגמגמת בזמן שהצד שכנגד שוטף את הרשתות במסרים שקריים. נוכל להעמיד תגובות מקצועיות, מגובות בנתונים, אמינות ומשכנעות - בזמן אמת, בכל שפה ובכל מדיה.
הקמת מרכז אקדמי להסברה ובנק משפיעי דעת קהל אינה רק צעד ארגוני, אלא גם מהפכה תודעתית. היא אומרת לעולם וגם לנו: ההסברה אינה תחום שולי, אלא קו הגנה אסטרטגי. בוגריו של המרכז יהיו חוד החנית של ישראל בזירה הבינלאומית. הם יידעו לייצר נרטיב ולא רק להגיב; לנהל את השיח במקום לרדוף אחריו; לשכנע, להוביל ולהגן על הלגיטימיות של ישראל מול מערכה הולכת וגוברת של דיסאינפורמציה.
מדינת ישראל ידועה בעולם כמעצמה בתחומי ההייטק, הרפואה והביטחון. אין סיבה שלא תהיה מעצמה גם בהסברה, שידוע לכל כי היא אינה תורה מסיני. זהו צו השעה דווקא משום שהתחום הזה אינו מצריך השקעות עתק, אלא בעיקר ראייה אסטרטגית וכוח אדם מיומן.
הקמת המרכז תעניק לישראל יתרון עצום בקרב התודעתי. היא תבטיח שבמשבר הבא, והוא עוד יגיע, לא נמצא את עצמנו שוב מגיבים באיחור, אלא מובילים את השיח מהשנייה הראשונה.
הגיעה העת להבין: מלחמות מודרניות אינן מוכרעות רק בשטח, אלא גם במסך הגדול והקטן. בלי מערך הסברה לאומי מקצועי נמשיך לנצח בקרב, אך להפסיד במלחמה על דעת הקהל.
התרעות פיקוד העורף