על פי נתונים שפורסמו, כ־20% מאוכלוסיית ישראל מתמודדים כיום עם תסמיני פוסט־טראומה, כשלמלחמה אפשר להוסיף גורמים כמצב כלכלי וחוסר ביטחון אישי. המצב נעשה בעייתי וקשה יותר על רקע כישלונה של המערכת במתן מענה מספק לציבור רחב הזקוק לכך. עוד לפני המלחמה היה ידוע שקיים מחסור בפסיכיאטרים ובמטפלים בתחום בריאות הנפש.
בפברואר פרסם מבקר המדינה דוח חמור על מערך בריאות הנפש, שבו הצביע על שורה ארוכה של ליקויים בהיערכות למלחמה, בטיפול הנפשי במפונים ובהפעלת מרכזי החוסן, שלא לדבר על ההמתנה הארוכה מאוד בתור לפסיכיאטר.
במדינת ישראל חיים היום כ־250 אלף מתמודדי נפש, ומספר בני משפחותיהם עולה על מיליון. כעשירית מאזרחי ישראל נמצאים במעגל ההתמודדות הנפשי וזקוקים לעזרת הממסד כדי לטפל בהשלכות השונות, שחלקן, כאמור, כלכליות. נטל זה, שילך ויגבר, דורש לא רק תקציבים גדולים מאוד.
לפני הכל נדרשת הקמה של רשות מיוחדת לטיפול בפגועי הנפש ובמשפחותיהם. רשות זו תדאג גם בדחיפות להגדלת מספר הפסיכיאטרים בישראל. נכון לשנת 2023 היו בישראל 1,450 פסיכיאטרים, מתוכם רק 953 פעילים, מספר זעום יחסית למספרם של הזקוקים לטיפול, וכמובן נמוך מזה הקיים במדינות המערב. “המגיפה השקטה” וההרסנית הזו, שהתפשטה מאוד בעקבות המלחמה, מאיימת על שלומנו לטווח ארוך ולפיכך מחייבת טיפול מערכתי, מיידי ומעמיק.
התרעות פיקוד העורף