זוכרים מה אמר טראמפ לאיראנים? ״אני נותן לכם 60 יום להסכים לעסקה שלי״. ביום ה־61 ישראל תקפה באיראן. טראמפ החליט להחזיר לארצות הברית את כוח ההרתעה, כי רק כך היא יכולה למלא את התפקיד של השוטר בעולם, כפי שהעולם מצפה ממנה.
ב־7 בספטמבר פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו: “הישראלים קיבלו את תנאיי. הגיע הזמן שגם חמאס יקבל אותם. הזהרתי את חמאס מפני ההשלכות, אם לא יסכים. זו האזהרה האחרונה שלי – ולא תהיה אזהרה נוספת". הוא לא מאיים, הוא מודיע.
רבים בעולם ובישראל התבלבלו בשאלה מי התוקפן באירוע בקטאר, אבל טראמפ אינו מתבלבל. הוא פועל מתוך היגיון פשוט: ברור לו מי הרעים, והוא בוחר לעמוד לצד הטובים. טראמפ אומנם שונא מלחמות, אך כדי להימנע מהן, הצד השני צריך להיות משוכנע שלא כדאי לו להיכנס אליהן.
"אל־ג‘זירה" לא הוקמה כעוד כלי תקשורת, אלא ככלי מלחמה על דעת הקהל העולמית, במטרה להפוך את עצם קיומה של ישראל לבלתי לגיטימי. זו הנדסת התודעה שעשתה קטאר במשך שנים. אבל שנאה היא דבר שקשה להשתלט עליו מהרגע ששחררת אותה לעולם. טראמפ רואה שהאנטישמיות בקמפוסים האמריקאיים, שתודלקה בכסף קטארי, הולכת ומתפשטת לכל ארצות הברית ומאיימת על המרקם החברתי שלה. וזה פוגע בחזון שלו - לעשות את אמריקה נהדרת שוב.
העובדה שראש ממשלת קטאר נוסע לוושינגטון, ולא להפך, אולי מרמזת על כך שבדוחא מבינים שמספיק זה מספיק. נותר לקוות שגם מנהיגי חמאס שנותרו בחיים יבינו סוף־סוף: המשחק נגמר.