דבריו של ראש הממשלה נתניהו השבוע באו על רקע החרם נגד ישראל, דווקא לאחר שטבחו בישראלים ב-7 באוקטובר. הוא למעשה קורא ל"סופר-ספרטה", כלומר: ישראל תיאלץ מעתה לגוון את הייצור של התעשייה שלה, לא רק בתחום ההייטק הרווחי, אלא גם בתעשיות בסיסיות, כגון פלדה.
כשאמר נתניהו כי "אנו אתונה וספרטה כאחד", הכוונה לאתונה מבחינת היכולות להישגים בתחום התבונה והחוכמה, כפי שישראל נמצאת כיום בתחום ההייטק, וספרטה - לבנות גם את הבסיסי, להסתפק במה שיש במטרה לייצר בכוחות עצמנו ללא תלות באומות העולם. דבריו של נתניהו נוסחו אולי ברשלנות, אולי רצה להדמות לווינסטון צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה, שאמר בתחילת נאומו בפני הפרלמנט הבריטי במאי 1940 לאחר נצחון הגרמנים על צרפת הרופסת, כי צריכים להתכונן ל"דם יזע ודמעות".
בלהט דבריו אמר נתניהו כי ישראל הפכה למקום השני בעולם בהשקעות זרות במחקר ופיתוח אחרי ארה"ב, גם בזמן המלחמה. למעשה, נושא המו"פ נבחן בזירה הבינלאומית ביחס של השקעות המגזר העסקי במו"פ ביחס לתוצר. מבחינה זו, ישראל במקום הראשון, כשהיא משאירה אבק לאלה שמאחוריה. ההוצאות למו"פ במגזר העסקי בשנת 2023 הגיעו ל-6.5% מהתוצר, ירידה של 3% בסכום ההוצאה לעומת 2022, אך עדיין בפסגה.
הרחק מאחור נמצאות דרום קוריאה (3.9%), טאיוואן (3.4%) כשממוצע ה-OECD עומד על 2%. מדינות האיחוד האירופי 1.4%, ארה"ב, שוודיה ויפן 2.7%, בריטניה 1.8% וצרפת העלובה, שבהטלת אמברגו הנשק על ישראל לאחר מלחמת ששת הימים הביאה למעשה לפריחת תעשיית הנשק והביטחון הישראלית, רק עם 1.4%. קנדה, פורטוגל, אסטוניה ונורווגיה משקיעות במו"פ רק 1.1% מהתוצר, ואילו ספרד, עם ראש ממשלה שונא ישראל בשם פדרו סנצ'ס, עם נתון עלוב של 0.8%.
שווה להתעכב מעט על ספרד, שבשנת 1609 גירשה את אחרוני המורים מאדמתה, וכעת כבר 5% מאוכלוסייה מוסלמים. לאחרונה החליטה לבטל חוזה לעסקת נשק בשווי 700 מיליון יורו עם אלביט.