משהו: בישראל יש יותר מדי עיתונים שמוקדשים לפשעי מלחמה שלנו ולמסעדות טובות.
“לא", היא עונה וממשיכה בעליצות רדיופונית: “אני לא ידעתי, והאמת היא שאני לא מבינה כלום באירוע הזה. מה קורה? למה? לא יודעת. חשבתי אולי בכלל זה עניין עם המאהבת שלו, כי לא ברור לי (צחקוק) מה הסיפור שם".
אליאור מנסה להציל: “זו לא שטות, בכל זאת בן אדם נרצח. לא סתם בן אדם אלא פעיל רשת שמרן. טראמפיסט צריך לומר. גם פרו־ישראלי, צ'ארלי קריק".
הוא שוב טעה בשם, ואז הם מתחילים בסדרת צחקוקים על איך צריך לבטא: קירק? קֶאאארק? אליאור לוי ממשיך בלעג מסוים: “דונלד טראמפ הודיע על מותו. וואו! זה לא ג'יי. אף. קנדי".
בהמשך הם מתלבבים זה מול זה במשפטים כגון: "כמה אתה נראה צעיר, אי אפשר להאמין עליך", ואז מרצינים, ומעלים לשידור את מי שהיה שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, לריאיון לרגל 11 בספטמבר.
רינה מצליח פותחת ככה: “מה הסיפור עם הקירק הזה?", ומצחקקת, חושבת שמצחיק איך שהיא מנסה להגות את השם קירק במבטא האמריקאי.
שפירו עונה לה, בעברית, וברצינות הראויה: “זה אסון, וטרגדיה. לא מכיר אותו היטב, אבל הוא פעיל מאוד משפיע". רינה מצליח: “אה. הוא מאוד מוכר בארצות הברית?". שפירו: “כן. מאוד מוכר, ופעיל מאוד משפיע במפלגה הרפובליקנית, זו לא המפלגה שלי, כמובן".
בשנה הבאה, ובעקבות הרצח של צ'ארלי קירק, שהוא בעצם רצח הדמוקרטיה, אולי התקשורת הישראלית תשנה את המינון שבה מדווחים על הידידים שלנו. ואולי גם רינה מצליח, אשת חדשות, שצריכה לנשום חדשות ולהיות עם חוש מחודד לחדשות, עיתונאית שחיה חדשות לא רק משולחן הכתיבה, שפגשתי אותה פעם או יותר בשטח בעת סיקור אירועים חדשותיים, גם בינלאומיים, תבין מה שצריך להבין.
כאילו אור בקע מתוך ענני אפלת הממסדים, ובבת אחת דגל ישראל זינק לשיאי טבלת הניקוד. הקהל בבית פשוט נתן לישראל בבירור יותר נקודות מאשר לכל מדינה אחרת. אולי זו הסיבה שיש מדינות שלא רוצות שנשתתף.
היו עוד דברים נחמדים, מבריקים, אבל אהבתי הכי הרבה את בובת עוגת החתונה הזו: כלה יפה עומדת ומחזיקה בידה צפרדע ועומדת לתת לו נשיקה.
אין עוגת חתונה יפה יותר מאשר זו שעליה מתנוססת בין הקצפת ובין הקרמים ובגובה שלוש וארבע וחמש הקומות, למעלה־למעלה, נסיכה בשמלת הכלה שלה, והיא מחזיקה בידה צפרדע ועומדת לתת לו נשיקה.
אני כבר אוהב את הזוג שזו עוגת החתונה שלו, בכל מקום בעולם שבו הוא יהיה. אם הייתי עיתונאי חרוץ יותר, הייתי מתקשר לחברה שמוכרת את העוגות האלה ושואל אותם כמה בובות כאלה לעוגת חתונה הם מכרו השנה, ויודע ככה כמה זוגות של נסיכות וצפרדעים התחתנו באמת השנה.