1. אילו לא היינו בערב חג, עם ציפייה ותקוות לשנה החדשה, ואלמלא הצורך להיות מעט חגיגי ולשדר אופטימיות, הייתי מכנה את החודש הנוכחי "ספטמבר השחור".
זהו החודש שבו מזהיר הרמטכ"ל את הקבינט מפני המשמעויות של שיגור לוחמי המילואים והסדיר פעם נוספת לתוך "מלכודת מוות", ללא תכלית וללא אסטרטגיה, תוך סיכון החטופים והלוחמים, והם אומרים לו: "שמענו אותך, תתקדם"; ואיתמר בן גביר מודיע לשוטרים שהוא מתכנן עבורם שכונת וילות במקום הכי יפה בעולם, בעזה - והם מוחאים לו כפיים.
חודש שבו חודרת הפוליטיקה לכל פינה בחיינו וגם לקודש הקודשים של ביטחון ישראל, כשראש אכ"א (אגף כוח אדם) מתחנן בפני הכנסת לגיוס חרדים, כי הוא צריך אנשים, ומתריע שצבא הקבע עומד בפני משבר חריף, וצבא המילואים הופך לסדיר - והוא מדבר לקיר. לקיר, כי ראש הממשלה שומר על הקבינט שלו, הקבינט על הממשלה, הממשלה על הקואליציה, והקואליציה על הבייס שלה, והבייס על השלטון, הכיבודים, הג'ובים ובזיזת הקופה.
ספטמבר השחור הוא החודש שבו החליטה הממשלה שאין לה רצון ותקציב לטקס זיכרון ב־7 באוקטובר לאלפי נרצחים ונופלים באסון הגדול בתולדותינו, אך מממנת בעשרות מיליונים רק "שמחות": באומן, במירון, בחגיגות סיפוח בשטחים ובהעברת התותח הקדוש של אלטלנה ממחנה פו"מ למוזיאון בגין (שעוד עלול לצאת מקברו ולתת סטירת לחי לשר הביטחון, משום שבכך מתעסקים בעת מלחמה).
כידוע, נתיב הטיסה עובר מעל למדינות באירופה, ושם ישנו צו מעצר נגד נתניהו. העניין הזה מטריד לא רק את נתניהו ומשפחתו, אלא גם את השב"כ, וייתכן כי מסיבה זו צומצמה מאוד הפמליה ולא יצטרפו לכנף ציון עיתונאים ונספחים כמקובל. רק חסר שמישהו מהנוספים יחוש ברע, ותידרש נחיתת חירום באחת ממדינות אירופה.
החודש פרסמה קוטס את ספרה "גולני שלי" בהוצאת ידיעות אחרונות, ובו היא מביאה את הסיפור מהחטיבה מספר אחת, דרך עיניהם של 18 מבין המפקדי חטיבות שפיקדו עליה, כולל עדות נדירה של מפקד חטיבת גולני ב־7 באוקטובר - היום שבו איבדה גולני 73 מפקדים ולוחמים.
קחו לכם את הספר הזה שנכתב בגבורה, בדם, בכבוד ובתקווה, וראו את סיפור ביטחון המדינה דרך הפסגות, השבילים והוואדיות שבהם פסעו, לחמו והכריעו לוחמי גולני.
כך דרשתי ועל כך הקפדתי. זה לא היה נגד ברמן אישית, אלא קו של מפקד ועורך ראשי, שמחנך חיילים שמקבלים מיקרופון, כוח ומעמד - וחייבים להבין שלא הם האירוע אלא המאזינים.
ובערב ראש השנה הזה, שבו נפשנו איננה יודעת מנוח ולכאבנו אין מזור, נישא תפילה ונעשה מאמץ בכל כוחנו - כיחידים, כקהילות וכעם לשיבת החטופים, לשיבת הלוחמים בשלום, לשיבת הביטחון לגבולות, לשיבת העקורים בצפון ובדרום לבתיהם, לשיבת מעמדנו בעולם כעם סגולה וכאור לגויים, ולשיבת מדינת ישראל לשפיות, לנורמליות ולהמשך המפעל הציוני. כי עוד נכונו לנו עלילות. האמינו יום יבוא.
שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה, ושנהיה טובים וראויים. שבת שלום וחג שמח.
התרעות פיקוד העורף