אם האיום האירופי יתגשם, זה יהיה אסון בממדים קולוסליים. מה אמור לעשות ראש ממשלה סביר בסיטואציה הזו? לעזוב הכל ולפתוח במאמץ דיפלומטי אדיר לביטול רוע הגזירה. להפעיל את האמריקאים, לשחרר כמה הצהרות מרגיעות שלפיהן אין לישראל כוונה לכבוש את עזה או לספח אותה, לשכנע את העולם שאנחנו שואפים לסיים את המלחמה ושחמאס הם אלה שמתעקשים, להרים טלפונים לכל מנהיגי אירופה, בעלי בריתנו עד לפני זמן קצר, לפתוח במתקפת הסברה (נתעלם מהנזק שמלאך החבלה גרם למערך ההסברה הלאומי), ועוד.
מה עשה נתניהו? את ההפך הגמור. מכיוון שהמדינה כבר מזמן לא מעניינת אותו, הוא דאג לעצמו ומיהר לנסות לקושש לעצמו אליבי לקראת המפולת. כמו שהוא מנסה ליידות את אחריותו המובנית לטבח 7 באוקטובר בכל מי שכשיר לשאת באחריות, כך הוא שאף להיות זה שמבשר לנו לראשונה שהבידוד שהולך וסוגר עלינו הוא סוג של גזירת גורל, כוח עליון, עונש משמיים, אנטישמיות או חוסר מזל. זה לא הוא. זה לא בגללו. זו "ההגירה האסלאמית למערב אירופה".
הבעיה היא שהוא לא קרא את המפה, אלא קרע אותה. הוא הפך את ישראל למדינה מצורעת באמת, בעשר אצבעותיו. אחרי שנים של אזהרות צונאמי (מדיני), שמולן גיחך נתניהו ולגלג ונפנף מעליו כאילו מדובר בזבוב טורדני, הדבר האמיתי הגיע. חובה לציין כאן שבאותן שנים נתניהו צדק. מעמדה של ישראל היה יציב. היא נחשבה לאומה לגיטימית שמשחקת בכללי המשחק הבינלאומיים. ישראל היא הדמוקרטיה האמיתית היחידה במזרח התיכון, יש בה מערכת משפט עצמאית חזקה, אין בה דיקטטורה או סממני פשיזם, אפשר להתווכח איתה, ואפשר לחלוק עליה, ואפשר להתעמת מולה באו"ם, אבל אי אפשר ואין צורך לנדות אותה מקרב העמים. הברית בין ישראל לעולם הנאור ולמשפחת העמים בני התרבות, הייתה חזקה בהרבה מהאיומים שנשקפו לה.
ובכן, לא עוד. זה החל כבר בהפיכה המשטרית, שבאה לעולם כדי לסרס ולאלף ולהשתלט על מערכת המשפט העצמאית וזה נמשך אחרי 7 באוקטובר. אף אחד בעולם הנאור ובקרב בעלות בריתנו הרבות מאוד לא חלק על זכותה של ישראל להגן על עצמה, להיכנס לעזה, להכות את חמאס, לבער את קיני הטרור ולפתוח בפעולה צבאית נרחבת, אפילו במלחמה. תארו לעצמכם שמתישהו לפני כמה חודשים, אחרי הריגתו של סנוואר, אחרי הריגת סנוואר האח, היינו מתחילים לחתור לסיום. עזה הייתה הרוסה עד היסוד גם אז. 30 אלף המחבלים כבר חוסלו (למרבה הצער יחד איתם נהרגו מספר דומה של אזרחים, אבל מדובר בנתון טוב בהרבה מזה שמשיגים צבאות אחרים). האם הצונאמי המדיני שאנו חווים עכשיו היה בא לעולם? התשובה היא לא רבתי.
המשך המלחמה בעזה, שאותה רואה העולם כ"רצח עם", יגרום לנו נזק כבד בהרבה מאשר הוא גורם לפלסטינים. הנזק שהוא גורם לנו יהיה בלתי ניתן לתיקון בעתיד הנראה לעין. נזק אסטרטגי, היסטורי, בממדים תנ"כיים. ממגדלור של אור לגויים, ערכי יסוד ודמוקרטיה, אנחנו מושלכים עכשיו לפח האשפה שבו נרקבות קוריאה הצפונית ואיראן. יהיה קשה מאוד להיחלץ משם. פירומן נרקיסיסט זרק את האבן לים, אלף חכמים יתקשו להוציא אותה. את עזה אפשר לבנות מחדש. את המותג "ישראל" יהיה קשה שבעתיים.
אתה מקשיב לסאונד, מביט בסרטון, פעם, פעמיים, חמש פעמים. אולי זה AI? יכול להיות ששר בכיר מאוד יגיד את הדברים הללו בעיצומה של סערה שבה העולם כולו מאיים להחרים אותנו ולהטיל עלינו סנקציות ולנדות אותנו משל היינו איראן של האייתוללות? יכול להיות שמבחינת סמוטריץ' המלחמה הייתה בעצם תוכנית תמ"א 38? פינוי־בינוי? יכול להיות שהוא ניהל באותו ריאיון מו"מ פומבי עם נדל"ניסט נוסף, דונלד טראמפ, על אחוזי הרווח בעסקת הקומבינציה המכונה בטעות גם "חרבות ברזל"? פסלתי את האפשרות שמדובר ב־AI. גם הבינה המלאכותית ביותר הייתה מתפלצת למשמע הדברים שיצאו מפיו של שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בעליצות מופגנת.
כמובן שהדברים הללו שטפו את העולם כולו ובאו בדיוק בזמן, מיד אחרי קטסטרופת ספרטה. שונאינו התנפלו על זה כמוצאי שלל רב. הרי סמוטריץ' בעצם מסגיר בדבריו את העובדה שאין כאן מלחמת קיום, שאין כאן כורח ביטחוני, הרי חמאס כבר ספג את המכה הקשה בתולדותיו, את המכה הקשה ביותר שישראל הנחיתה אי פעם על מי מאויביה, מה גם שחמאס הוא החלש שבהם. סמוטריץ' הודה בפומבי, מבלי שחתם על הסכם עד מדינה, שכל מה שמעניין אותו זה הקרקע בעזה, אחוזי הבנייה ושולי הרווח. הרי "השקענו כסף במלחמה הזו", מגיעים לנו אחוזים מהרווח. צריך להתעקש שכל שר בקבינט ו/או חבר בפאנל "הפטריוטים" יקבל זכויות לשתי דירות ופנטהאוז בסביוני שג'אעייה.
זה לא מצחיק. זה גם לא עצוב. זו טרגדיה. אני מפשפש במצבור ידיעותיי בעניין אישיותו של בנימין נתניהו, שאחריה אני עוקב מסוף שנות ה־80, ומחפש הסבר. איך יכול להיות שהוא עושה את הדברים האלה בכוונת מכוון? האם נטרפה עליו דעתו? האם הוא איבד את האיזונים והבלמים שאפיינו אותו לאורך שנות דור? בשבוע שעבר כתבתי כאן את תיאוריית הנקמה, הג'יהאד הפרטי שלו נגד המדינה לאחר שזו העזה להגיש נגדו כתבי אישום, שקיבל זריקת סטרואידים מפלצתית אחרי אסון 7 באוקטובר, שגרם לו לאבד את שארית שיקול הדעת.
יש תיאוריות נוספות. איש מודיעין בכיר לשעבר, שמעולם לא נגע בפוליטיקה או התראיין וקריירת השירות בת שלושת העשורים שלו התנהלה במחשכים, אמר לי השבוע שנתניהו הוא בן דמותו של מיכאל קולהאס, גיבור אחד הרומנים ההיסטוריים המפורסמים ביותר של התרבות הגרמנית, פרי עטו של הסופר הגרמני הגדול היינריך פון קלייסט. מדובר בסוחר גרמני מהוגן, אדם מן היישוב שתכונותיו טובות והוא משפיע מעושרו ויכולותיו על סביבתו כולה, שיצא למסע עסקים למכור כמה מסוסיו המשובחים. בדרך נעצר במחסום של אחד האצילים המקומיים, סוסיו הוחרמו ממנו ללא סיבה אמיתית והוא עבר עינוי דין ארוך שבסיומו נותר בידיים ריקות.
זו הבעיה במינוי. אין כאן "שנאת דתיים", כפי שמקשקשים חברי מכונת הרעל וסייעניהם. מספיק לקרוא את המסמך המכונן שהגיש יורם כהן, דתי בעצמו, לוועדת גרוניס, כדי להבין את האירוע. מדובר בתחנה נוספת, ראשית ומרכזית, במסע הצלב של נתניהו להפיכת ישראל לדיקטטורה. המשטרה כבר נפלה (תכף נגיע לזה). אסור לקחת את הסיכון שגם השב"כ ייפול. או כמו שכתב יורם כהן, בפסקה האחרונה למכתבו: "נושא משרה ביטחונית כה בכירה אינו ראשי להיות 'חייב' דבר לממנה. הוא צריך להיות 'חייב' רק למדינת ישראל, לחוקיה, ולעקרונות הדמוקרטיה.
כאשר המועמד מונה על אף חוסר ניסיונו, מתחדד החשש כי ברגעי המבחן לא הציבור והחוק הם שיעמדו לנגד עיניו, אלא הצורך להחזיר 'חוב אישי' למי שמינה אותו. חשש זה הופך ממשי לאור תיאור התנהלותו העקבית ואף המתגברת והולכת של ראש הממשלה נתניהו כאשר הוא מעמיד את ראשי השירות לדורותיהם בדילמה (...) נאמנותו של ראש השירות צריכה להיות נתונה ללא צל של פקפוק לממלכה, ולא למלך. אישור מינויו של המועמד יהיה בה משום 'בפני עיוור לא תשים מכשול', וזאת משום שניתן לצפות בוודאות שבמוקדם או במאוחר ישוב ראש הממשלה נתניהו ויעמיד את ראש השירות בדילמת הנאמנויות, ובנתונים שלפנינו ספק אם המועמד מספיק מנוסה ובעל כתפיים רחבות מספיק בתחומים הרלוונטיים על מנת שיוכל להתמודד כראוי עם האתגר ולעשות את הבחירה הנכונה, למרות ההשלכות הצפויות לו מכך".
למי שפספס, הנה תקציר כמה מהמקרים: יורם כהן עצמו, בשבתו כראש השב"כ, נקרא לנתניהו פעם אחת, מבלי שיהיו בחדר עדים נוספים. ארבע עיניים. נתניהו אמר לו שהגיע אליו מידע שלפיו נפתלי בנט, כשהיה לוחם בסיירת מטכ"ל, הודח ממנה בגלל בעיות אמינות. כהן תהה מאיזו סיבה חולק איתו נתניהו את פיסת הרכילות הזו. אני חושב, אמר נתניהו, שמי שנתפס בבעיית אמינות לא יכול לשבת בקבינט, ואני מצפה שתפסול את הסיווג הביטחוני שלו.
לא, אני לא מתכוון שממש מגיע לנו כאן משהו, כמו האחוזים שסמוטריץ' דורש על עסקת הנדל"ן בעזה. אני מתכוון לעיקרון שלפיו מגיע לנו שגם הנוכלים שמכייסים אותנו יהיו ברמה מינימלית כלשהי, יפגינו תחכום כלשהו, בכל זאת, מדובר בשועי הארץ, בשרי הממשלה, באלה שספונים סביב הפנכה וזוללים את מנעמי השלטון. מילא, שאין שום דרישות סף לח"כים ושרים, הם עושים שכונה גם כשמדובר בנוכלים? איפה הימים שבהם אשר ידלין עזב את הארץ בשיברון לב לאחר ששוחרר מבית הסוהר, יעקב לוינסון ירה בעצמו, אברהם עופר ירה בעצמו (שניהם לא נחקרו או הורשעו, הם התאבדו בטרם חקירה) ואנשים לפחות התביישו כשלכדו אותם על חם. היום, מה שיש זו שכונה, במובן הכי ירוד של המילה.
איפה הימים שעסקנים מתוחכמים רקמו כאן עסקאות סיבוביות בין יבשתיות, שאנשים סגרו דילים מורכבים שקשה היה לפצח את אי־חוקיותם, שמעטפות כסף החליפו ידיים במחשכים, שיד רחצה יד וששמור לי ואקדם אותך משל בכיפה. עכשיו הכל בחוץ. בגלוי. בפרהסיה. מהמקפצה. באה הגברת גולן ועל פי החשד, פשוט מינתה את חבריה ובני ביתם למשרות בכירות במשרדה, אבל רק בכאילו. ממש כמו במערכון ההוא של הגשש. החלק של העבודה עצמה היה בכאילו, פיקטיבי. המשכורת שולמה באמת. וחלק ממנה חזר למעסיקה, לכאורה. כמה פשוט, ככה גאוני.
מה השלב הבא? שמאי גולן תתגנב להפגנה בקפלן ותכייס את המוחים? שאמא שלה תגנוב לנו את הכביסה מהמתלה בחצר? שמנהלת הלשכה שלה תמכור לנו קנאביס מזויף? אגב "מנהלת הלשכה", פרקליטה המלומד טען שחממת הקנאביס שהתגלתה בביתה לא הייתה ידועה לה וגודלה שם מאחורי גבה על ידי בעלה, שרצה להכין לה הפתעה ליומולדת. אני נשבע לכם שזו הגרסה. וכשהוא נשאל בערוץ 12 איך ייתכן שהיא לא הריחה את הקנאביס הגדל בתוך חדר בביתה, הוא הסביר שאין לקנאביס ריח מיוחד, בעלה ביקש ממנה לא להיכנס לחדר כי יש "הפתעה", ואילו הבלשים הריחו את הקנאביס כי יש להם חוש ריח מפותח, שהרי ידוע שאחד הקריטריונים להתקבל להיות בלש בלהב 433 הוא חוש ריח מפותח. לא, אני לא המצאתי את זה עכשיו.
ואני שואל את עצמי, איך יכול להיות שעד היום הוא לא צילם שום סרטון במאמץ להפריך את תיאוריות הקונספירציה המדאיגות ביותר שמפיצים חסידיו, שופרותיו ורעלניו. איך הוא לא אמר אף פעם ברצינות, ולא כדי לצאת ידי חובה, שלא הייתה שום "בגידה", שטייסי חיל האוויר לא נמנעו מפגיעה במחבלים בכוונה, שהשב"כ לא פתח את הדלת לסנוואר, שהבעל של שקמה ברסלר הוא בסך הכל לוחם עז נפש ביחידה המבצעית של השב"כ שבילה את חייו בלחימה על ביטחוננו, שאין שום מרגל שעבד בשביל "אחים לנשק" ושיאיר גולן, ישראל זיו ונועם תיבון פשוט יצאו בבוקר להציל חיים בעוטף ולא כדי לקמבן משהו עם סנוואר. לא, את הקונספירציות האלה הוא דווקא לא מכחיש. נוח לו שהן פורחות וממשיכות לעשות נפשות ברשתות, כי ככל שהנפח שלהן גדל, כך קטן נטל האחריות על 7 באוקטובר המוטל על כתפיו. לפחות זה מה שנדמה לו.
הסיפור הבא אינו תיאוריית קונספירציה, אלא סתם פיסת זוהמה. אראל סג"ל, אלא מי, צייץ השבוע את זה: "הבן של אבו וילן מהשמו"ץ מאיים בבריחה מהארץ. אגב, הוא היה בכיר באמ"ן מחקר, מאלו שטענו שהאיראנים הוציאו על באמת פסק הלכה נגד פצצה גרעינית וצריך להאמין להם. זו הרמה".
אם אתם מריחים עכשיו ריח חמוץ שאופייני לחדר הזבל בבניין שבו אתם גרים, זה לא במקרה. יותר נכון, מיץ של זבל. ובכן, אבנר וילן הוא אכן הבן של אבשלום (אבו) וילן. שהיה באמת בשומר הצעיר. אלה הפרטים הנכונים היחידים בציוץ. נכון שבפיו מפיק הערגליות של סגל, השמו"ץ זו מילה גסה, אבל מדובר בכל זאת בתנועת הנוער הציונית הראשונה (1913) שעודדה יהודים לעלות ארצה, הקימה כאן עשרות קיבוצים, רובם על הגבול, וסיפקה לנו אנשים כמו מרדכי אנילביץ', מאיר יערי, יעקב חזן, אבא קובנר, חיים ג'ומס אורון, חביבה רייק, שאנן סטריט (!), יענקל'ה רוטבליט, אילן גילאון, דניאל הגרי, אריק איינשטיין ואפילו אני הקטן (בקן חולון. גילוי נאות: גם אני וגם מרבית חבריי לקבוצה היינו במקביל ליכודניקים).
אבל עזבו שמו"ץ. בואו נדבר על משפחת וילן, שממנה בא אבנר. הסבא, קובה וילן, בלם בקרב גבורה את הפולש המצרי בקרב על נגבה. האבא, ח"כ לשעבר אבו וילן, לוחם בסיירת מטכ"ל עם האחים נתניהו. כל בניו של אבו וילן מקדישים את חייהם לביטחון ישראל. לאבנר וילן, זה שסג"ל מעליל עליו בענייני אמ"ן, יש שבעה פרסי ביטחון ישראל. לאחיו הצעיר, איתמר, יש צל"ש הרמטכ"ל מצוק איתן. אחיו של אבו וילן, הדוד של אבנר, גרשון וילן ז"ל, ממייסדי סיירת שקד.
שאלתי את עצמי, איך אראל סג"ל מרשה לעצמו פתאום "לערב הורים". למה לא מטריד אותו שבניו של נתניהו לא נמצאים איתנו כאן. הג'ובניק שבהם ירד למיאמי. השני רכש דירה ומתגורר בלונדון. ולגבי אבנר וילן עצמו: לא, הוא לא שירת באמ"ן מחקר, כפי שטען אראל סג"ל. ואין לו שום קשר לשום פתווה איראנית. לטקסי הענקת שניים מתוך שבעה פרסי ביטחון ישראל שהוענקו לו, הוא לא הגיע כי היה בפעילות מעבר לקווי האויב. והוא גם לא איים בירידה מהארץ. קראתי את הפוסט שלו. בדיוק כמו שהשופט אהרן ברק לא איים במלחמת אחים, אלא הזהיר מפניה. בשני המקרים, זו עלילת דם מתועבת של מכונת רעל, שסג"ל הוא אחד מרעלניה הבולטים.
אבנר וילן, בדיוק כמוני, מודאג מאוד, שנתו נודדת בלילות (גם שנתי), מהעזיבה ההמונית של ישראלים את ישראל. בעוד סג"ל מטנף, פורסמו נתוני הלמ"ס והתברר שבשנת 2024 היה זינוק חד במספר הישראלים שעזבו את הארץ יחסית ל־2023, שגם בה היה זינוק חד במספרם יחסית לשנה קודמת. אלה עובדות. כל ישראלי שהמדינה הזו יקרה לו, חייב להיות מוטרף מדאגה. אלא אם כן בא לו להישאר כאן לבד עם אראל סג"ל, ינון מגל ויעקב ברדוגו.
ההייטק אחראי היום על מרבית היצוא הישראלי. המצב הנוכחי, שהממשלה מדרדרת אליו במהירות, הופך את המשבר בהייטק לאסטרטגי. נפתלי בנט, שהיה השבוע בוושינגטון, ראה את זה בעיניים. לקוחות עוזבים, אפילו ספקים עוזבים. אנשים לא רוצים לגעת בשום דבר שקשור בישראל במקל ארוך. תוסיפו לזה את מה שקורה כאן אצלנו, את ההתקפה הפסיכית על מוסדות המדינה והדמוקרטיה, את "שנאת האשכנזים" ו"שנאת האליטות" (גילוי נאות, אני ספרדי למחצה), את התחושה שהמדינה הולכת למחוזות משיחיים, אנטי־ציוניים ונטולי ערכים דמוקרטיים, ותקבלו את העזיבה המואצת.
אני מסוג האנשים שכל "יורד" עולה לו בבריאות. אני לא מצליח להבין את אלה שמעדיפים לגדל את ילדיהם בנכר, תלויים בגחמתם של גויים כאלה ואחרים, במצב רוחו של השליט המקומי, במידת קיצוניותה של הקהילה האסלאמית וכו'. אני לא אהיה מסוגל לעשות את זה, ולכן גם לא טרחתי לארגן לעצמי דרכון זר (אף שאני זכאי). אני, כמו אבנר וילן, פשוט מודאג מהרס מה שנבנה כאן. השבוע דיבר איתי חבר ומסר לי ד"ש מבנו, הגר בניו יורק. תחזיר אותו הביתה, אמרתי לו. הוא יחזור, ענה, כשביבי ילך. אמרתי לו שאם כל אלה שעזבו בגלל ביבי יחזרו, אז יש מצב שביבי ילך. אבל אם הם יעזבו, ביבי יישאר והמדינה, כפי שהוקמה על ידי האבות המייסדים, היא שתלך.
התרעות פיקוד העורף