אכן, יש דברים שעליהם אין ויכוח. כולנו מעוניינים בהרג האויבים שלנו, בהרג כל אלה שטבחו בנו ובהרג המנהיגות של חמאס. אבל האם המסקנה הבלתי נמנעת היא שכדי לחסלם מותר לנו לשלוח להקי מטוסים חמושים, להפציץ זורי מגורים במדינות ריבוניות על בסיס מידע מודיעיני האומר שכמה מאויבינו מצויים שם, ובדרך אולי להרוג כמה אזרחים חפים מפשע?
נראה כי קבינט הביטחון שלנו, ראש הממשלה, ובוודאי שר הביטחון המתלהם שלו, שאינו מחמיץ הזדמנות לדבר אל ה״בייס״, סבורים שכן, שאנו חייבים לנצל ״חלון הזדמנויות״ להריגת אויבים אפילו אם הם מצויים באזור מגורים של מדינה ריבונית, בלי שתהיה חשיבה צלולה ואחראית באשר לתוצאות המעשה בעניין מעמדה של ישראל בעולם.
אנחנו נסכן את יחסי השלום עם מצרים וירדן; נסכן את הסכמי אברהם; נמשיך למוטט את מערכת היחסים הירודה שלנו עם העולם המערבי; נערער את כבודה ומעמדה של ארצות הברית באזורנו; נסכן את גורל החטופים האומללים; נזמין חרם כלכלי ומדעי ונקומם את העולם כולו נגדנו; נמשיך להרוס הישגי עבר בדרך להשכנת שלום ויציבות. והכל על שום שלא נרצה להחמיץ ״חלון הזדמנויות״ להרוג כמה מאויבינו. מדהים לגלות עד כמה ראשי השלטון שלנו אינם מסוגלים ללמוד מאומה מניסיון העבר. קשה להבין אם זו סתם בורות, או נכות של צרות ראייה.
בשנת 1968, לאחר מלחמת ששת הימים, מונה יצחק רבין לשגריר ישראל בארצות הברית. הוא יצר מערכת יחסים הדוקה עם צמרת השלטון שם ושכנע את האמריקאים שצריך להמשיך בהפצצות חיל האוויר בעומק מצרים. מה בדיוק השגנו כתוצאה מכך, נשאיר זאת להיסטוריונים הצבאיים. עד כה הם התעלמו מנושא זה. אבל בפברואר 1970 תקפנו בית ספר באחד מכפרי הדלתא במצרים והצלחנו להרוג 46 ילדים ולפצוע עשרות. זו, כמובן, הייתה טעות בהגדרת המטרה. חשבנו שאנו תוקפים מחסן תחמושת, אך 46 ילדים שילמו בחייהם. אם סברנו אז שמצרים לא תסיק את המסקנה הבלתי נמנעת שהיא אינה יכולה לקבל עוד מצב שבו חיל האוויר שלנו ימשיך להפציץ בשטחה, הרי שנהגנו כטיפשים.
מצרים בנתה מערכי הגנה צפופים של טילי SA, ובמלחמת יום הכיפורים איבדנו 102 מטוסי קרב. אם מישהו סבור כיום שארצות ערב לא ירצו לבנות מערכות הגנה אנטי־אוויריות משוכללות, הוא שוגה בגדול. אנו ממריצים אותם לעשות זאת, ונשלם על כך בעתיד. יש הבדל ענק בין חיסול ממוקד של אויבים בארצות זרות באמצעות אקדח עם משתיק קול בחדר שינה, ובין שימוש במטוסי חיל האוויר המפציצים אזורי מגורים כדי לחסל כמה אויבים.
בעבר נהגנו בחוכמה וביעילות כדי לחסל בשקט על אדמת אירופה טרוריסטים שהיה להם חלק בטבח הספורטאים הישראלים במינכן ב־1972. אף גורם שלטוני באירופה לא מחה באמת. היו אפילו כאלה ששיבחו. אך תקיפה אווירית באזור מגורים במדינה זרה היא פגיעה ישירה ועוצמתית בלב הריבונות של אותה מדינה.
התרעות פיקוד העורף