משהו על המחאה עצמה: נסו לתאר לעצמכם שממשלת בנט-לפיד היתה זו שמביאה עלינו את החורבן. את הטבח הגדול ביותר בתולדות העם היהודי מאז השואה. את עקירתם של עשרות אלפי אנשים מביתם. את 251 החטופים, ש-48 מתוכם עוד לא שבו הביתה. את המצב הכלכלי המחריד. את הקריסה הבינלאומית. את הפיכתנו למדינה מצורעת. את הירידה המתגברת של ישראלים מצוינים שלא מוכנים להמשיך לחיות כאן.
המחאה נגד ממשלת הזדון והחורבן, שהחלה עם תחילת המתקפה נגד הדמוקרטיה ונמשכת גם אחרי חורבן ה-7 באוקטובר, היא אירוע מתבקש. למרות שמשתתפים בה מיליונים, היא המחאה הכי לא אלימה שהיתה כאן אי פעם. כך זה צריך להימשך. בלי להרים יד, בלי לחשוב על אלימות, בלי לדמיין אלימות. עד שהתקווה תחזור.
התרעות פיקוד העורף