במקום חיילים: הממשלה מממנת דור של משתמטים | ניר קיפניס

לכבוד יום הכיפורים ריכזנו כאן כמה נושאים כלכליים שלגביהם צריך להתנצל. אז מי צריך להתחנן שנמחל לו ובמי פגענו אנחנו? רשימה כמעט מלאה

ניר קיפניס צילום: ללא
הפגנות חרדים
הפגנות חרדים | צילום: אבשלום ששוני
4
גלריה

ראשונים יעלו ויבואו שרי הממשלה. מוביל החבורה הוא כמובן ראש הממשלה, אבל לידו עומד גם שר האוצר. לא הרחק משם ניצבים יתר השרים ומרכינים את ראשם בבושה (טוב, לא באמת). קשה למנות את החטאים שחטאה נגדנו הממשלה בשנה היוצאת, הם רבים מספור, אבל אנחנו ננסה להתרכז בכלכליים שבהם.

בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ'
בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' | צילום: REUTERS/Amir Cohen

אנחנו רוצים בשירות הביטחון את האנשים הטובים ביותר, אלה שאין להם תחליף - ולא את מי שעלו על גב החמור כדי לרכוב עליו כל הדרך אל פנסיה שערורייתית.

מחינוך עד חקלאות

אבי דיכטר
אבי דיכטר | צילום: משרד החקלאות

כל שרי ממשלת ישראל גם יחד צריכים לבקש את סליחתנו על כך שהם חברים בממשלה שהישרדותה אומנותה, ומשום כך מגוננת על עשרות אלפי משתמטים מגיוס. במסגרת המנדט של הטור הזה נתמקד רק בפן הכלכלי: מתקצוב נדיב למוסדות חינוך שבהיעדר לימודי ליבה מגדלים את העניים הסמוכים אל שולחנו של הציבור העובד גם בדור הבא, ומשם לאורך כל הדרך עד לתקצוב וסבסוד בחורי ישיבה, שמקבלים כסף כדי לא להתגייס בעוד אחיהם מחרפים נפשם בחזית המלחמה.

דמי תיווך

נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים גם הם אינם פטורים מהצורך להתנצל ולבקש סליחה על כך שהם מאפשרים למוסדות הפיננסים בישראל להשתולל - לחייב את הציבור בריבית נשך על יתרת חובה, ולעומת זאת על יתרות הזכות שלנו להעניק ריבית מעליבה.

ולא נסיים את מופע הסליחות הזה לקראת יום הכיפורים בלי להכות גם על חטאנו אנו, לאמור: “אשמנו, בגדנו". במי בגדנו? בעצמנו. אנחנו, שעובדים כל כך קשה למחייתנו ומשתכרים בזיעת אפנו, אנחנו אלה שהפכנו את הבנקים לחמדנים שכאלה. למה? כי אין תחרות.

כלומר יש תחרות, אבל אנחנו – שאלופים בלבכות ולהלין על תאוות הבצע של הבנקים, שמשלמים פרוטות על פלוס בחשבון אבל קורעים אותנו בריביות הלוואות או על הקצאת מסגרת האשראי (מינוס) – יכולים פשוט לנייד את הכסף שלנו למקום אחר.

כרטיס אשראי
כרטיס אשראי | צילום: אינגאימג'

אפילו בבנקים עצמם מוצעים פיקדונות נושאי ריבית טובה בהרבה מזו שמשולמת לנו על יתרת הזכות בחשבון, שלא לדבר על מערכת השירותים הפיננסיים החוץ־בנקאיים.

נכון שזה תחום שצריך להתמצא בו מעט (גם כדי לאתר את העסקה הטובה ביותר, אבל לא פחות מכך כדי לא להתפתות לנוכלים או אפילו לספקולציות שמתקיים בהן הכלל: אם זה טוב מכדי להיות אמיתי, זה כנראה לא אמיתי) - ועדיין: יש לא מעט גופים מפוקחים שיציעו לכם ריביות טובות בהרבה מאלה שתקבלו בבנק (טיפ שלי: קבלו הצעות ותנו לבנק שלכם צ'אנס להתחרות בהן). יש לא מעט מסלולי השקעות, מסולידיים ועד לכאלה בדרגות סיכון משתנות, שיניבו לכם תשואה מצוינת על הכסף.

אז מתי ניידתם כסף שנושר ריבית גרועה אל מחוזות רווחיים יותר? אם התשובה היא בין “הבוקר" ל־“לפני שבוע" הרי שאתם פטורים מהסליחה הזאת. לעומת זאת, אם התשובה היא “אף פעם", הרי שאתם יכולים לבוא בטענות רק אל עצמכם.

תגיות:
בנקים
/
סופהשבוע
/
מעריב סופהשבוע
/
בצלאל סמוטריץ'
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף