המספר האמיתי של המלחמה על החזקת השטחים וההתנחלויות מעבר לגבולות 67' הוא כ־15 אלף חיילים וכ־4,500 אזרחים ישראלים בפיגועי טרור. את המלחמה על השטחים לא פתחה הממשלה הנוכחית, אלא ממשלות שמאל כביכול בעיצומה של האופוריה אחרי בליץ הניצחון ב־67'.
ב־1977 עלתה ממשלת ימין, והמלחמה לתחזוקה ולהרחבה של ההתנחלויות בגדה, בסיני וברצועה החלה לעשות שימוש במוטיבים דתיים – והפכה את הטרור הפלסטיני למוּנע מאנטישמיות ולאיום קיומי. כך גם בממשלות מעורבות ימין ושמאל, מיליטנטיות כולן, בשנות ה־80.
הטרור הפלסטיני לא הרפה והיה יעד משותף עד עלות ממשלת ימין על מלא שחיתות, קנאות דתית ושלטון שלוש הבי"תים – בצלאל, ביבי, בן גביר. אלה פועלים כאיש אחד למימוש האידיאולוגיה שלהם באמצעות שלוש הה"אים – התקרבנות, הכפשות, הכחשות; ובשירות שלוש הכ"פים של הבייס – כוח, כבוד, כסף.
כלומר, חברה טוטליטרית שבה המדינה קודמת לכל, והאינדיבידואל הוא קודם כל חייל בשירות המדינה ובשירות המנהיג. אגב, היטלר ראה בספרטה דוגמה למדינה שהפעילה אידיאולוגיה ששירתה תוכנית ברירה אכזרית כדי להגן על "חוזק וטוהר הגזע" וכהצדקה למדיניות של עיקור, רצח חסרי יכולת והשמדת "בלתי ראויים לחיות".
מעולם, מאז שנולד עם ישראל, לא חשוב מתי, לא היה העם היהודי בשפל מדרגה לאומי ואישי כפי שהוא כיום. חורבן גלויות ושואה לא פגעו בלגיטימיות של השבט היהודי כחלק מהרקמה האנושית הרלוונטית לתקופתה.
ודווקא בימים האלה, שבהם יש לנו הזדמנות להצטרף כמדינה ואומה לראש החץ הליברלי־דמוקרטי, מאמצת ממשלת ישראל את הגרסה הספרטנית. כולל Israel over else ומנהיג שהיחד החדש שלו הוא אני ואפסי בדרך לאבדון.
מדובר בברירת שמשון. אם אני הולך להאג, כולם הולכים להאג. אם אני מצורע, כולם מצורעים. אם אני לא יכול להסתובב בעולם, אף אחד לא יוכל. אם אני מואשם בפלילים, כולם יואשמו. והיועמ"שית תחילה.
כמו תמיד, השלומיאלים האלה יורים לעצמם ברגל, ובג"ץ הבהיר להם שתביעתם לפיטורי גלי בהרב מיארה איננה תקפה, והם התקפלו (זמנית) מול בג"ץ. למה? ככה: "מלחמה עצימה שבה שרויה המדינה", הסבירה לשכת נתניהו. להזכירנו: אין ברצועת עזה מלחמה, בטח לא "עצימה". יש מצוד משטרתי מקומי ואלים – באמצעות טנקים, מטוסים, ארטילריה וחי"ר – שמנסה לשלוף חמאסניקים מחוריהם, תוך תשלום מחירים מיותרים.
צה"ל, מצידו, אומר שזה ייקח "חודשים ארוכים", כשהכוונה היא להמתין עד שהממשלה הזו תסיים את חיי החרפה שלה ושלנו.
התקפי טנטרום
גם בסוריה ולבנון מנוצלת העליונות הצבאית המוחלטת לצורך תפיסת שטחי ערובה עבור מו"מ על "הסדרים" שנעשים ממילא מאחורי גבנו, ומבחינת נתניהו מדובר בהתמשכות מראית עין של מלחמה לצרכים פוליטיים.
הקשקושים האלה נועדו לכסות על הכניעה של נתניהו לתכתיב אמריקאי־טורקי שדורש להפסיק את הפצצות הראווה. ומה אנחנו יודעים? אותו דרמר הצהיר לפני כמה ימים כי "אני יכול להעביר דיפלומטית ריבונות בבקעה מול ארה"ב והאמירויות".
באמת? מה עם סעודיה? זו לא המדינה שנתניהו פנטז עליה כנדבך האזורי "שלו" והמשך ישיר להסכמי אברהם? כמו כל מה שנתניהו נפנף בו, גם הבלוף של סעודיה קרס. בחיים האמיתיים סעודיה הכריזה על הקמת "הברית העולמית לפתרון שתי המדינות", וזה קורה באו"ם.
במקביל היא כרתה ברית אזורית, דיפלומטית ואסטרטגית עם ירדן ומצרים לצורך הגנה על גבולותיהן מגורילה שמפציצה בהתקפי טנטרום מטרות חשודות, וכולן שם כאלה. מה שגרם לחתימה סעודית על הסכם הגנה אסטרטגי הדדי בין סעודיה לפקיסטן. סוג של מאזן אימה. תודה, ביבי.
בינתיים, בעזה, בסוריה, בגדה, בתימן ובלבנון מדשדשים בקרבות התשה מטופשים. פוטנציאל הזעם הכבוש בגין חטופים חיילים, שחיתות וטמטום, מאיים להתפרץ – ואז שולף ביבי את הג'וקר האולטימטיבי. איראן, איראן. באוויר יש רחש־לחשושים קולניים על הצורך בסיבוב נוסף. הם אמורים לתחזק את החרדה הקולקטיבית של הציבור ולשתק קיני התנגדות סמולנים ואת מחאת הרחובות, לדחות את משפטי נתניהו, ולדכא מרד פנימי (פרנויה קבועה) בקואליציה.
הרעיון הוא "אל תעשו גלים לקראת מטחי הטילים ההיפר־סוניים שבדרך, נקו את המקלטים, ותסתמו". האיום האיראני המפוברק מחייב הסבר עומק על סיבות ההצלחה המבצעית המרשימה של חיל האוויר בסיבוב הראשון, והכישלון במימוש מטרות המבצע שהן חיסול האיום הגרעיני ומשטר האייתוללות.
אכן, מבצע חיל האוויר היה "קסם" ביצועי, שנבע מתנאי פתיחה נוחים בסגנון הבליץ האווירי המנצח במלחמת ששת הימים. הן ביוני 1967 והן ביוני 2025, זו לא הייתה התמודדות של ממש. זו הייתה התמוטטות של ההגנה ושל התקיפה האווירית במצרים ובאיראן. הביצוע של חיל האוויר, שמיים נקיים, היה פרי תכנון מדוקדק מבוסס מודיעין וטכנולוגיה עדיפים ברמות על אלו של המצרים והאיראנים.
הן משטר נאצר ב־67' והן משטר האייתוללות הם דיקטטורות מושחתות עם שפיץ אידיאולוגי. צבא נחות בקרבות חוץ, משטרה ושב"כ אלימים כלפי פנים. ואגב, זהו הנתיב שבו צועדת כיום מדינת ישראל. כפרת עוונות? בבחירות הבאות.
התרעות פיקוד העורף