החברה החרדית פיתחה מוסדות חינוך, מגורים, תקשורת וכלכלה המאפשרים אורח חיים ייחודי ומאבק בלימה למול החשיפה לערכי המודרנה. המובלעת החרדית היא לא רק מנגנון הגנה, אלא גם זירה שבה המחנה החרדי מדייק את זהותו.
גיבורי החיל
כל עוד נתניהו במשחק הפוליטי, הסיכוי שהמפלגות החרדיות יעבירו את תמיכתן למועמד אחר הוא נמוך עד כדי לא קיים. למרות זאת, ההנהגה החרדית – גם הרבנית וגם הפוליטית – רואה בנתניהו אחראי לכך שאין חוק גיוס.
עד אז, כדי לשמר את הצורך הקריטי עבורן בחוק גיוס, המפלגות החרדיות, בדגש על ההנהגה הרבנית, יקפידו לשמר את תדמית החברה החרדית כ"חברת לומדים". שימור המסר הזה מסייע בגיבוש המחנה החרדי פנימה, במה שנראה כשעת חירום, ומסייע בגיוס ה"גבירים" בעולם היהודי לצורך איסוף תרומות.
המגזר החרדי נמצא במשבר עמוק מול החברה הישראלית ככלל, ומול הציונות הדתית בפרט. אם במחלוקת מול החברה הכללית יכולים הדוברים החרדים לטעון כי אין לציבור הישראלי הכללי הבנה בדבר ערך לימוד התורה, אזי הטענה החרדית בדבר מורכבות לימוד התורה קורסת מול גיבורי החיל בני הציונות הדתית - אשר רבים מהם משלמים בחייהם, תוך הקפדה על לימוד תורה משמעותי בשטח בזמן לחימה.
ככל שעוברים השבועות והחודשים, קריאות ההתפעלות מהמעורבות האזרחית של ארגונים ואנשים פרטיים חרדיים הולכות ונעלמות למול העומס הבלתי נתפס שבו נתונים החיילים והעורף הישראלי.
העמקת השסע החרדי־ישראלי תחזק את גבולות המובלעת החרדית. במסגרת המשבר בין הציבור החרדי לבין הציונות הדתית נכון יהיה לבחון, על רקע הקרבה של ההנהגה החרד"לית של מפלגת הציונות הדתית לחרדים, את התנהגות ההצבעה של הדתיים הליברליים שנושאים בנטל המערכה. אם יש אזור פריך בגוש נתניהו – זה האזור.
כולנו ישראלים
האתגר המעניין ביותר בשנה זו טמון בזירה הפנים־חרדית. נכון למקד מבט בשתי אוכלוסיות. האחת היא תנועת ש"ס, והקהילה האחרת היא החרדיות המשתלבת – החרדים המודרניים. תנועת ש"ס מאז הקמתה מגייסת קולות שאינם חרדיים לטובת מימוש ערכים חרדיים. כאשר מדינת ישראל פותחת שנה שלישית חירומית, לא ברור עד כמה תצליח ש"ס לשמר את הציבור הזה.
אין לי ספק ששאלה זו עבור קברניטי ש"ס היא מעבר לנקודה למחשבה. זו שאלה קיומית פוליטית. וכאן מעניין לבחון השנה אם התפיסה הפרגמטית של החרדיות הרכה תוביל את ההנהגה החרדית־ספרדית לחדש את בניית הגשרים לעבר הישראליוּת; ואם השטח החרדי־ספרדי ישדר קולות להנהגות מקומיות ומשם להנהגה הארצית, שהבידול המתמשך מהישראליות פוגע בהן בחיי היומיום.
אוכלוסייה נוספת שנכון, כאמור, להפנות אליה מבט השנה, היא החרדים המודרניים. קהילות אלו – שהולכות וגדלות וזוכות לבולטות ציבורית – אומרות בקול ברור שעבורן מה שהיה לא יהיה. הם רואים עצמם חרדים, אבל מנהלים מערכת יחסים עם המודרניות והישראליות תחת תיאוריית "החרדיות הרכה".
השאלה המעניינת היא איך יגיבו המסגרות החרדיות הוותיקות להתעצמות מסגרות חדשות אלו. אם מדינת ישראל ברבע הראשון של שנת 2026 תלך לבחירות, אזי המפלגות החרדיות הוותיקות והמסורתיות לא יוכלו להישאר אדישות לקולות אלו, ויצטרכו לתת מענה אמיתי לסדר היום של ציבור זה.
לא נכון יהיה לסיים טור זה בלי לומר את המובן מאליו. עומס השסעים הפנימיים מאיים להכריע. מדינת ישראל מנהלת מסע שיקום ארוך באין־ספור מעגלים. זו חובה על כולנו להפנים שהסיפור הישראלי גדול וחשוב מכולנו, והמשימה שלנו יחדיו היא לשמור עליו לתפארת מדינת ישראל. שנה טובה וחתימה טובה.
התרעות פיקוד העורף