ישראל הציגה היום לעולם בדיוק את ההפך ממה שהעולם מצפה ממנה כאחת מהמדינות הנאורות בעולם. ישראל התנהלה היום כמו בגן ילדים, בצורה "מפגרת וילדותית", סליחה על הביטוי.
ואיזה רמקולים עוצמתיים הכניסו החיילים כדי שהערבים ישמעו את נאומו של המנהיג העליון של מדינת ישראל. לא ברור איך מפקד חיל האוויר לא יישר קו עם התוכנית הגאונית ולא הצניח ממטוסי השמשון של חיל האוויר את מאות אלפי הדגלונים של ישראל, כדי שתושבי עזה יצאו מהאוהלים וינפנפו בדגלים כחול לבן בעת הנאום ההיסטורי.
לא ברור מה ההיגיון בהכנסת הרמקולים לעזה. איך הטמטום הזה תרם בדיוק לביטחון ישראל? איך הרמטכ"ל אפשר את סיכון החיילים, לאן מדינת ישראל הגיעה? חיילי צה"ל הם לא הרכוש של בנימין נתניהו, לא של מפלגת הליכוד. הם לא ליצנים או שחקנים על לוח שחמט של פוליטיקאים מושחתים, הזויים ובזויים. החיילים הללו הם טובי בנותינו ובנינו. הם מגש הזהב של המדינה הזאת.
בכל יום ישראל קוברת את הטובים שבבניה, לוחמי צה"ל נלחמים בעוז ובגבורה בעזה, בלבנון, בסוריה, באיו"ש, בתימן ועוד. בכל יום ישראל חוטפת טילים וכטב"מים וביטחון אמיתי לא נראה באופק, בדיוק כמו שלא נראה באופק מתי ישוחררו 48 החטופים. כמו שלא נראה באופק היום שאחרי המלחמה בעזה.
אבל במדינת הטרלול כולם בבייס מתרפקים בגאווה: על האנגלית הטובה של המנהיג העליון, שהוא ואשתו הפכו לפרזנטורים של המדינה הפלסטינית, ואפילו תיאמו את מלבושם ביציאה מהארץ כדגל המדינה שבדרך.
היום הזה, 26 בספטמבר, ייזכר כיום בו בשם הגימיק צה"ל סיכן את חייליו. אבל מה זה כבר משנה? העיקר שראש הממשלה באנגלית הטובה שלו ובכריזמה המתפרצת "הכניס" לערבים ולאירופאים שונאי ישראל, ואפילו בעזה שמעו כל מילה שלו.
התרעות פיקוד העורף