הסלוגן הוותיק "אל תהיה צודק, היה חכם" רלוונטי במיוחד למצב בו אנו שרויים. אין ספק, וגם רוב הקהילה הבין-לאומית לא הטילה ספק, שהתגובה המיידית של ישראל למתקפה הבזויה של השבעה באוקטובר הייתה צודקת.
הקמפיין, המוצלח למדי יש לציין, הקורא לעצור את "הג'נוסייד בעזה", גורם נזק תדמיתי כמעט בלתי הפיך למדינה ולאזרחיה. הקמפיין מלווה בדו״חות רשמיים של ״מומחי האו״ם״, בהצהרות של פוליטיקאים ואנשי ציבור שונים, ולאט לאט הוא גורר את הקהילה הבין-לאומית כולה למצב בו אין לכאורה ברירה אלא לנקוט באמצעים כדי "לעצור את רצח העם", בלי להידרש כלל לשאלה האם באמת מתרחש שם רצח עם.
את האמצעים הללו אנו כבר חווים בחקלאות, באקדמיה ובתעשייה הביטחונית, וממש בימים אלו אנו למדים על מאמצים להחרים את ישראל מהאירוויזיון ובתחום הספורט.
אם המצב לא ישתנה בצורה דרסטית ומהירה, הסנקציות רק יתגברו ויחריפו. למרבה המזל, לפחות כרגע, יש לישראל את התמיכה של ארה"ב במועצת הביטחון ולכן לא צפוי שיתקבלו שם סנקציות נגד המדינה. עם זאת, בהחלט ניתן לצפות להמשך החרפה במדיניות של מדינות ספציפיות ובאיחוד האירופאי, שתשפיע על בטחון המדינה ועל יחסי מסחר ותמיכה גם בחברות פרטיות הרשומות או פועלות בישראל.
ההתמודדות עם המורכבות הגיאופוליטית הופכת להיבט חיוני בתכנון האסטרטגי של כל ארגון לצפות את הזעזועים החיצוניים ולפעול לפיהם. חברות, ובמיוחד חברות הזנק (סטארטאפים), ייטיבו לעשות אם יחלו לבחון באופן מושכל את ההתפתחויות הללו כדי לצפות היכן צפויים מכשולים שיכולים, במקרה הטוב, לעכב את התפתחותן, ובמקרה החמור יותר, לפגוע בהן באופן נואש.
המאבק בדה-לגיטימציה שישראל עוברת לא צריך להיות צודק (אם כי בשלב הזה, קשה כבר לדעת מה הדבר הצודק), הוא צריך להיות חכם. הצעד הראשון שהממשלה צריכה לעשות הוא לרדת מהעץ, לעצור את המלחמה, לפעול לשחרור החטופים, לשמור על חיי החיילים ולהתחיל לשקם את הביטחון, הכלכלה והיחסים הבינ״ל של המדינה.
התרעות פיקוד העורף