הן מגיעות אלינו מותשות, לעיתים עם תיק גב צנוע ומבט הנושא את משקל הכאב. "חשבתי שזה נגמר כשעזבתי אותו", הן אומרות. אבל האמת העצובה היא שזה בקושי התחיל.
מניסיוננו, לא פעם האלימות אינה מסתיימת בעזיבת הבית, אלא רק משנה זירה מהמרחב הביתי אל המרחב המשפטי. נשים רבות שיצאו מהבית האלים מגלות שאלימות אחרת, שקופה לעין אך פוגענית לא פחות, ממשיכה את אותה דינמיקה של שליטה ודיכוי, ומקשה על פתיחת פרק חיים חדש, לעיתים לחסם המרכזי בשיקום, גם שנים לאחר סיום הקשר.
"חשבתי שברגע שאצא מהבית ואקבל את צו ההרחקה, אתחיל לנשום. במקום זה מצאתי את עצמי חיה בין אולמות בית המשפט. הוא מגיש תביעה אחרי תביעה, בכל פעם בטענה מופרכת אחרת על משמורת, כסף, טיפולים לילדים, קנסות או הסדרי ראייה, ואני נאלצת שוב ושוב לקחת יום חופש, לשלם לעו"ד ולהסביר מחדש לשופטת מי אני ומה עברתי. זה לא נגמר, ואני מרגישה שהוא עדיין מנהל לי את החיים, רק עכשיו עם חליפה וקלסר במקום עם צעקות ואיומים", סיפרה אחת הנשים שאנחנו מלוות בעמותה.
אלימות משפטית היא שימוש לרעה בהליכים ובסמכויות של בתי המשפט כדי להמשיך שליטה והתעמרות עד ייאוש, כאשר הגבר מנצל את המערכת המשפטית כנגד פרודתו. היא מתבצעת באמצעות תביעות סרק חוזרות, הליכי משמורת מיותרים, בקשות לקיזוזי מזונות חסרי בסיס, תלונות שווא, ערעורים שלא לצורך ומשיכת הליכים לאורך שנים, כשהמטרה אינה הכרעה עניינית אלא התשה והרתעה. הכל כדי שהיא תוותר על הילדים, על הבית, על החופש, כדי שתחשוב שאסור היה לה לעזוב אותו. במקרים כאלה, ההליך המשפטי הופך לכלי פגיעה, תוך ניצול מנגנונים שנועדו להבטיח צדק והגינות לשימור דפוסי שליטה. זהו הטרור של האלימות המשפטית.
כל צעד משפטי כזה, גם כשהוא נדחה, גובה מחיר כלכלי, נפשי ותפקודי. נשים רבות מאבדות מקומות עבודה, מתקשות להחזיק בלימודים, ועלולות להיות מסומנות כ"לא יציבות" בעיני רשויות שונות. אנו פוגשות את הנשים האלה, שזמנן וכספן נשחקים בדיונים אינסופיים, שתכליתם לכלות כוחותיהן ולמנוע מהן להשתקם נפשית וכלכלית. הן מממנות עורכי דין במקום טיפול רפואי או חוג לילד, משלמות אגרות במקום שכר דירה. הן מתייצבות לדיונים כשהן במצוקה נפשית וכלכלית, והכל תחת מעטה של "זכות הגישה לערכאות", שהופכת בפועל לכלי פוגעני.
נשים אלה נאבקות לא רק בשלבי הפרידה, אלא גם שנים רבות לאחריה, במסכת בלתי פוסקת של הליכים משפטיים ודיונים מתמשכים. הן אינן מבקשות רחמים, אלא צדק, הגנה והכרה במצבן ובזכויותיהן. במציאות מורכבת זו, תפקידנו בעמותה הוא לשמש לנשים כאלה כתובת ותמיכה, להעניק להן מרחב נשימה, ללוות אותן במיצוי זכויותיהן, לסייע בהכוונה משפטית ולתמוך בהשתלבותן התעסוקתית. מעבר לכך, אנו פועלות לבניית חוסן נפשי וכלים מעשיים שיסייעו להן בהתמודדות היומיומית.
אנו מאמינות שגם מערכת המשפט צריכה להיות מוגנת מפני ניצול לרעה ואלימות מסוג זה, וכי יש להוקיע כל ניסיון לשימוש בלתי ראוי במנגנוני המשפט. הגיעה העת להכיר באלימות המשפטית כצורה ממשית של אלימות, ולהבטיח שהחוק והמשפט ישמשו להגנה, צדק והגינות, לא ככלי פגיעה. יש צורך בהכרה מוסדית בתופעה, בפיתוח מנגנוני סינון והרתעה מפני הליכי סרק ובהכשרת שופטים לזהות מקרים של התשה ממניעים זרים.
נאמר בקול ברור: אלימות משפטית היא אלימות לכל דבר. היא גוזלת זמן ואנרגיה, יוצרת עומס כספי כבד ופוגעת בבריאות הנפשית. היא לא רק מפרה את הזכות להליך הוגן, היא חונקת את היכולת לחיות חיים עצמאיים וחופשיים. במקומות שבהם המערכת המשפטית לא מזהה את התופעה ולא מספקת כלים למניעת שימוש לרעה בסמכויותיה, הדלת נשארת פתוחה למי שמעוניינים להפוך את החוק לכלי שליטה וטרור, במקום שישמש אמצעי הגנה.
התרעות פיקוד העורף