בתקופת השגשוג יזמים בנו ברחבי המדינה שטחי משרדים מותאמים להייטק באזורי תעשייה רבים, כגון: בני ברק, רעננה, הרצליה, כפר סבא, חולון כדי למשוך אליהם חברות הייטק, שבמקביל להכנסות הגבוהות מהן, הן גם מעסיקות לא מעט עובדים, שמפרנסים לא מעט עסקים תומכים כמו מסעדות ובתי קפה באותם מתחמים.
בשבועות האחרונים מתרבים הדיווחים על כך שחברות הייטק מצמצמות כוח אדם. חלקן עושות את התהליך כחלק מתהליכי התייעלות גלובליים ברחבי העולם, אבל בישראל זהו תהליך מואץ יותר. ככל הנראה, המלחמה הנמשכת והלחץ הבינלאומי לצמצם השקעות בישראל, לא ממש מיטיבים עם מגזר ההייטק. צמצום פעילות ההייטק גורר עימו גם צמצום בפעילות של גורמים תומכים הסובבים את ההייטק, כגון: הסעדה, מסחר ועוד.
כעת, צמצום המשרדים, המעבר החלקי לעבודה מהבית ופיטורי העובדים, יוצרים תגובת שרשרת של סגירת עסקים רבים וכמובן מותירים שטחים ריקים במצב זה או אחר. עבור חלק מהשטחים בפרויקטים השונים, בפרט מחוץ לעיר תל אביב, לא נמצא דייר עוד מיומם הראשון , לכן גם לא הושלמה בנייתם והם עומדים ריקים במצב "מעטפת". מצב מעטפת הוא מצב בו הנכס אפור ללא חלוקה פנימית, ללא ריצוף, ללא מערכות, ללא תקרות וכיו"ב. מאידך, הבניין כשלעצמו די בנוי, החניון שלו הושלם, השטחים המשותפים תקינים והוא אפילו קיבל טופס 4, המאפשר את אכלוסו.
זוהי מציאות בלתי הגיונית. פסיקת בית המשפט העליון מלפני כעשור, הנוגעת לנכסים במצב "מעטפת", הייתה יחסית החלטית וקבעה כי למרות שהמבנה הכולל קיבל טופס 4 עדיין יש לראות ביחידות השונות בו מצויות במצב "מעטפת", נכסים שבנייתם טרם הושלמה ולכן הם אינם חייבים בארנונה. פסיקה זו ראתה לנגד עיניה גם את טובת היזמים. אולם, במרוצת השנים, ונוכח העובדה שנכסים במצב מעטפת הפכו למכת מדינה, החלו בתי המשפט הדנים בארנונה לאבחן את הפסיקה הרלוונטית ולקבוע, שנכסים במצב מעטפת הם נכסים שבנייתם הושלמה ויש לחייבם בארנונה. הערכאות השונות הדנות בסוגיה החלו להתעלם ממצבו העגום של הנכס הניכר לעיין ועוסקות בנקודות הזוטות, הנוגעות למערכות שכן קיימות בנכסים, כגון: חשמל או כיבוי אש ואף מתייחסות לטענה, כי לכאורה ניתן לקיים בנכסים אלה שימושי אחסנה.
אין שום הצדקה לתשלומי ארנונה בגינם ולכן המחוקק צריך להתערב ולהוציא הוראת שעה לפיה נכסים במצב מעטפת חוסים תחת פטור מארנונה, באופן שלא תהיה מחלוקת לעניין מעמדם של שטחים אלו, כפי שנעשה לאחרונה בנוגע לנכסים שנפגעו במתקפת הטילים. כמו כן, על הערכאות הדנות בסוגיות הארנונה לקחת את הפרשנות המקלה, ככל שהיא נוגעת לאופן חיוב של שטחי המעטפת. מדובר בפרשנות הגיונית, הנשענת על הלכות של בית המשפט העליון שיש עימה גם עשיית צדק. כלל ידוע הוא שבדיני מיסים יש לקחת את הפרשנות המעדיפה דווקא את הנישום. דומה שבשנים האחרונות כלל זה קצת נשכח.
התרעות פיקוד העורף