חשיבות הדיון בסיפור מרואן עדיין בתוקפה. היא תמשיך להתקיים כל עוד ראשי המערכות המדינית והמודיעינית לא יכירו בכך שהצד השני, כמו המצרים ב 73 וחמאס ב 23, יכול לתכנן מהלכי הונאה וליישמם.
ובאשר למרואן, לא ניתן להציג תיעוד מבוסס כתשובה לשאלה האם פעל בידיעה שהוא חלק מתכנית ההונאה המצרית או ששרת בנאמנות את ישראל. אולם המידע על פעילותו שהצטבר וממשיך להצטבר מחזק את ההבנה שישראל מימנה בכסף רב את פעילותו שהופנתה נגדה וששרתה את המצרים.
מעגל אחד ומוכר של הסיפור הוא חלקו בהונאה שהמצרים הפעילו קודם למלחמת יום הכיפורים בתחום המודיעיני-צבאי: התראות ממוקדות שגויות שהעביר מרואן; המידע ממרואן, כחודש לפני המלחמה, שזו לא תפרוץ עד סוף השנה; השהייה בהעברת המיידע על המלחמה שעומדת לפרוץ עד למספר שעות לפני שפרצה; המידע השגוי על שעת הפתיחה שהוביל לכאוס בישראל בשעות הראשונות של המלחמה; על אלה ועוד נכתב בעבר ולאחרונה הוסיפו להם רונן ברגמן ויובל רובוביץ מידע רב וחשוב. האפיזודה הבאה היא דוגמה המוסיפה להם:
זמן קצר לאחר המלחמה פרסם חסנין הייכל, אחד משותפי הסוד של סאדאת ש"על פי התכנית המלחמה צריכה הייתה לפרוץ בין השמשות. אולם הוקדמה על ידי הפיקוד העליון משום שישראל קיבלה בארבעה באוקטובר מידע עליה". שתי שאלות עולות מחשיפה זו: האחת – מנין להייכל לדעת, שבועות לאחר המלחמה ושנים לפני שסיפור מרואן דלף לתקשורת, שישראל אכן קיבלה בארבעה באוקטובר התראה על פרוץ מלחמה? השאלה השנייה מטרידה לא פחות: שעת ה"ש" הוחלפה בשלושה באוקטובר. איך ידעו המצרים מראש שישראל תקבל למחרת מידע על פתיחת המלחמה?
מרואן הופעל לא רק לצורך הונאה צבאית. פחות מוכרת פעילותו בתחום המדיני. מטרת סאדאת הייתה מדינית ואת המהלך הצבאי הכין למקרה שהתהליך המדיני יתמהמה. לכן כשהעביר מרואן לישראל התראות למלחמה נהג תמיד לסייג אותן בכך שמהלך מדיני יגרום לסאדאת שלא לפתוח בה. זה מסר האמת שסאדאת רצה שישראל תקבל. והוא עשה זאת באמצעות האיש שידע שישראל נותנת בו אמון.
כך גם התראות הסרק ממרואן לפתיחה במלחמה נמסרו כשסאדאת נדרש ללחוץ על קיסינג'ר לתאם פגישות עם שליחו. ההתרעות בוטלו מיד לאחר שהפגישות זומנו.
ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה אבל המשתנים שמרכיבים את התנהלותה נשמרים. כשלי 1973 של אחדים ממשתנים אלה לא נלמדו. הונאה הוא אחד מהם. הקושי להודות בכך ש"עבדו עלינו" הוביל להתכחשות לקיומה של ההונאה המצרית ולבחינתה. בחינה זו הומרה בהסטת הדיון למישור האישי. את מחיר אי-הפקת הלקחים שילמנו באוקטובר 2023. נתניהו, שטיפח והתמסר להונאת "חמאס מורתע", הפקיר, עוד קודם לשבעה באוקטובר, את יישובי העוטף ותושביו למתקפת חמאס. על תכניותיו ידע, ובכל זאת נמנע מלאשר למערכת הביטחון לבצע את תכניתם לחסל את ראשי חמאס ולהקים חלופה לשליטתו ברצועה.
השאלה שצריכה להישאל ולהיבחן היא לא רק מה לא למדנו אלא למה לא למדנו? ולקרב מאסף להכחשת ההונאה עלול להיות מחיר גבוה גם בעתיד.