המפה שלא יראו לכם: איך המדינה הפלסטינית תופסת שטחים בלי שנשים לב | שיפודים

משהו: כל מי שאומר דמוקרטיה ליברלית כאילו לא אמר דמוקרטיה וכאילו לא אמר ליברלית.

ובכן, לפנינו האתרוג. הדבר החשוב ביותר שעליכם ללמוד הוא שיש לשמור היטב־היטב על האתרוג. זה יעזור לכם להבין איך להתנהג כשתהיו גדולים. אם תהיו במערכת המשפט, או בתקשורת, או בכלל בין האנשים האלה שקוראים לעצמם הנכונים, עליכם לדעת את מי מאתרגים ושומרים בפשתן ובצמר גפן בתיבת כסף, ומי סתם לימונים פשוטים שאפשר לסחוט.

אני מוכן להתחלף עם הפלסטינים בכל רגע. עכשיו. הייתי מאושר אם המצב היה הפוך. הייתי שמח לו היו מדינות יהודיות על כל השטח הזה, שוכנות לצד מדינה אחת זעירה זעירונת, שאיננה יהודית, הנמצאת איפשהו בשטח הענקי הזה, והיא בגודל של ארץ ישראל.

לו הייתה מדינה אחת שאיננה מאה אחוז יהודית במרחב שכולו מדינות יהודיות, מדינות שבכולן מדברים עברית, בכולן בתי הספר והאוניברסיטאות עבריות, ובכולן התושבים בונים עכשיו בכל פינה סוכות, בכולן כל סניפי מקדונלד'ס וכל הקניונים מקושטים עכשיו לקראת החג, לא הייתי הורס את חיי ואת חיי האזור והעולם כדי לחסל את המדינה הקטנה האחת שאיננה יהודית.

לו המצב היה הפוך, ולו אני היית ערבי־פלסטיני, לא הייתי נלחם במדינה יהודית זעירה שלצידה שטח כל כך ענקי, כמעט אינסופי, בשלטון ערבי. ראו את המפה. לפלסטינים יש שטח אדיר של מדינות כאלה. אין בעיה. יש מדינה פלסטינית.

אם הם מבטיחים רעיונות כל כך יפים, מדוע שלא נחלום לרגע. זה חלום שיכול להיות נהדר, לפחות עד הרגע שבו הוא יתמוטט בעוד הר של גוויות, חטופים והרס. זה חלום שצריך לחלום מהר, כי תאריך התפוגה שלו עלול להגיע בכל רגע.

ובכן החלום מתחיל כאן: החל מרגע זה ועד ההתעוררות מן החלום, רצועת עזה היא בלי שלטון חמאס, משוקמת, שלווה, אין בה עוד צאצאי פליטים מלפני 75 שנים השוכנים ברחובות צפופים. כולם שוקמו ברחבי העולם. יש דילים למלון בחוף עזה, ויש שופינג ברפיח.

ההתנחלויות הישראליות הבנויות מחדש מאירות עיניים ומחממות לבב, בים של פרחים בחממות. מיליוני פרחים נשלחים שוב כל שבוע מהיישובים ברצועת עזה לאירופה ומייפים את העולם. רופאי השיניים בג׳באליה מקבלים מטופלים מאשדוד ומקיבוצי העוטף. לא חייבים לדעת ערבית, אומנם הרופא הוא עזתי, אבל השינניות שעובדות אצלו במרפאה הן ישראליות.

בכלל, הרבה עובדים מישראל נכנסים לעבוד בעזה כל יום, גם אדריכלים וגם מתקיני מזגנים, גם מורות לפילאטיס, צלמי חתונות, מהנדסי ענן, שפים, מה לא. בהפסקות מעבודה הם נפגשים לקפה בכיכר, מול האנדרטה המשלבת בתים הרוסים וילדים רעבים שעיצב אומן פלסטיני להנצחת פשעי חמאס כנגד אוכלוסיית רצועת עזה.

אנשים מעזה גם באים לעבוד בישראל. מודעות בעיתונים מכריזות על השקעות נדל״ן בעזה לישראלים. רגע, אני מגביר את הווליום של החלום: מודעות בעיתונים מכריזות גם על השקעות נדל״ן בלבנון. למעשה, בחלומי, יש מושבה של ישראלים שעשו רילוקיישן ללבנון. אלה ישראלים שנקעה רגלם מהמצב בארץ עם כל הביביסטים והחרדים. אין כמו בית בהרי לבנון עם עץ ארז בגינה ונוף לים.

צינור הנפט מהודו לאירופה ומסילת הברזל בין הודו לאירופה עובדים, הכל נהדר. לא להתעורר לי עכשיו בבקשה. לא להתעורר. זהו חלום לקראת החג. נא להמשיך לחלום כל עוד אפשר.