במשך שנתיים תמימות: צה"ל קנה את ערימת הבלופים של נתניהו | רן אדליסט

בשנתיים האחרונות האמין צה"ל למבצעי התעתוע של נתניהו, ששיגר שליחים שהתרוצצו ברחבי העולם לצורך ניהול מו"מ אפוף סודיות – אך ללא תכלית וללא כוונה להגיע להסדר לסיום המלחמה

רן אדליסט צילום: אסף קליגר
בנימין נתניהו ברצועת עזה
בנימין נתניהו ברצועת עזה | צילום: חיים צח, לע"מ
2
גלריה

אנחנו בדרכנו ל־1,000 חיילים הרוגים, כ־15 אלף פצועים (לפי נתוני אגף השיקום במשרד הביטחון), עשרות אלפי אזרחים הרוגים משני הצדדים, ומדינה משוסעת שמדקלמת מנטרות על אחדות, בדרך לקריסה חברתית ומיטוט כלכלי. כולם למעט הפרוספריטי של בוני המצבות, יצרני התותבות ומארגני נשף הסיום של שתה וזלול כי מחר ניפול.

המפתח הוא יחסי צבא ומדינה תחת שלטון ימין על מלא שתחילתו בכשל הצה"לי מול הנוח'בות בעוטף, והסיבה האמיתית היא הקרדיט שהעניקו המטכ"לים של כוכבי והלוי לנתניהו. הטקטיקה והאסטרטגיה הכושלות בשטח הן אחריותו הישירה, הבלעדית והמקצועית של צה"ל – אלא שנתניהו לקח על עצמו את ניהול הסיכונים מול חמאס כאילו חמאס מורתע ומשוחד, והצבא קנה את הבלוף הזה.

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו
דונלד טראמפ, בנימין נתניהו | צילום: REUTERS/Jonathan Ernst

בפועל, המציאות של מעמד נתניהו היא תעתוע והתחזות. אין "חברים" בהתוועדויות "פסגה" מעין אלו. יש אינטרסים של אימפריות, ונתניהו הוא עוד פיון ובריון מקומי. האיש חוזר לישראל מעוד פגישה עם שועי עולם ומשווק את מעמדו כ"מנהיג עולמי" שחמאס בכיסו, כשהוא בעצם עובד על הציבור כולו, כולל על הרמטכ"לים. משם חלחלה תובנת "הכל בשליטה" למטה בשורות הצבא, עד שאחרונת התצפיתניות ראתה פרצוף מוכר מהמסך בגבול מציץ בה מדלת הקרון.

ומכאן, כשביבי שולט ומרגיע, הדרך פתוחה לכשל המודיעיני הגדול לפני זה הצבאי. אותו חוסר הבנה מדיני ופוליטי שגרם לכשל המודיעיני בנוגע ליכולות ולכוונות חמאס, והן בפירוש לא "השמדת ישראל". זו מנטרה מאיימת שגרתית ונוחה לשימוש עבור נתניהו ושות' כדי להפחיד את העם ולהצדיק את המלחמה.

בפועל, האיום החמאסי על קיום המדינה חסר שיניים והיתכנות. הטבח היה נורא, אלא שאין לו קשר לאיום קיומי. התבטלות המטכ"ל והכשל המודיעיני גרמו ליציאה לתמרון הקרקעי בעזה, כשלאמ"ן ולשב"כ היה אפס מודיעין על מצב המנהור ועל הכוונות והיכולות של חמאס. כיום ברור שהיה אסור להמשיך את התמרון הקרקעי לכיבוש עזה מעבר לשלב הראשון. ניתן לומר שצה"ל טקטית ואסטרטגית נפל לא רק בפח של "חמאס מורתע" שטמן לו נתניהו, אלא גם בפח שחמאס טמן לו.

חמאס לא בנה על המשך תקיפה אחרי סבב הדמים של הנוח'בות בעוטף. עובדה: הוא חזר והתכנס במנהרות שעליהן בנה לחימת גרילה הגנתית אם צה"ל ייכנס, וזה בדיוק מה שקרה וקורה עד היום. מבחינת הרעיון החמאסי, כאשר עצם הלחימה סוגר שנתיים, זהו ניצחון שמהדהד בכל העולם הערבי כישות היחידה שנותנת לישראל פייט. אני לא יודע אם אכן כך תכנן חמאס את היום שאחרי שלהם. בשטח, כולנו יודעים שהנוח'בות חזרו לחוריהם, וישראל מדשדשת וסופגת מאז ועד היום.

מטהרן ועד תימן

אז מה עושה נתניהו כדי לצרוב תודעת איום חמאסי על מדינת ישראל? נכון, קופירייט. שקרי. תעשיית הדיס שלו מכנה את המנהרות בעזה "מנהרות תקיפה", כאשר בפועל מדובר במנהרות מגננה, למעט כמה מנהרות תקיפה שסוכלו והיו אמורות לחדור לשטח ישראל ולתפוס מאחז לצורך מו"מ על חילופי אסירים.

השמדת מנהרה תת-קרקעית של חמאס | צילום: דובר צהל

להבדיל מאגף תכנון בצה"ל שתכנן המשך לחימה, ומערך ההסברה של הממשלה שטען שמדובר באיום קיומי – בחמאס הבינו וידעו שאין להם יכולות לפגוע בישראל. אולי הם בנו על כניסה למלחמה של חיזבאללה, אלא שאין מודיעין אמין שתומך בשת"פ של ממש. חיזבאללה אכן ניהל מלחמת התשה של בית פה בית שם, אנחנו העלינו, וחיזבאללה הסלים לשני בתים וכו' עד שכונות ויישובים שלמים.

וכאן מגיע הכשל השני של צה"ל, והאומלל לא פחות מכשלי עזה. החלטת הצבא לפנות יישובים במקום להוציא לפועל את תוכנית החיסולים של שדרת הפיקוד הבכיר והבינוני של חיזבאללה, יחד עם הפצצות אמצעי הגנה ולחימה. אני מעריך שתחקירים עתידיים יחשפו את הדינמיקה והרטוריקה בהחלטות שהובילו להשהיית התקיפה עד אשר כל עוטף גליל פונה ונהרס. גם אם נתניהו או אֵי מי היסס ולא אישר תקיפה מיד – זו הייתה חובתו של צה"ל לבצע.

שיעמוד ויקום האיש שלא מוכן לקנות בדיעבד עצירה בוואדי עזה ועסקה בלי להיגרר לקנסות דמים מיותרים ולמלחמת גרילה. למה זה לא קרה? התשובה מול עינינו: כל אותם הימים, השבועות והחודשים במשך שנתיים ניהל נתניהו מגעים ו"שיחות" בעצמו ובאמצעות מיני רון דרמרים וסתם שוטים ומשוּטים, שהתרוצצו כאחוזי שליחויות דיבוק ואפופי סודיות ללא תכלית ברחבי העולם. חיילים ואזרחים נהרגים ונפצעים באלפיהם, בעוד המתעתע הזה מושך זמן כדי לשחק אותה מנהיג קשוח ולתרץ בריחה ממשפט וכניעה למשיחיים.

ומה אנחנו למדים? גם צה"ל האמין למבצעי התעתוע האלה. המטכ"ל הוא בסך הכל חיילים שהראש שלהם תקוע ב"תכנון", ב"בניין הכוח", וב"ניהול סיכונים" – ולא במעקב אחר שליחי סרק. ורק שלא יצטייר כאן כאילו צה"ל לא רצה להילחם. להפך. המלחמה היא כפרתו על הכשל בעוטף. ההצלחות היו אמורות להביא הסדרים שנגררו בהמתנה לכך שה"שיחות" וה"מגעים" יבשילו לכדי הסכם.

בינתיים חיסל צה"ל, כביכול, איומים קיומיים כמו איראן וחיזבאללה, וחתך את הקופון שלו כמציל המדינה. ועדיין, בכל הזירות – מטהרן ועד תימן – האויב נשאר על רגליו, מתנדנד, בדרכו לשיקום ולנקמה, ממתין לשגיאה הבאה של הממשלה. והיא תגיע.

[email protected]

תגיות:
חמאס
/
בנימין נתניהו
/
רצועת עזה
/
רן אדליסט
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף