שנתיים אחרי המלחמה: ההסברה שלנו קרסה - חייבים חשבון נפש| לילך סיגן

נאומים באו"ם לא מזיזים את המחט, וגם הסכם טוב לסיום המלחמה לא יפתור לנו את הבעיה | ההיעדרות הישראלית מהמרחב הדיגיטלי השאירה את הבמה לאיראן, והתנהלות השרים רק מגבירה את התמיכה בפלסטינים

לילך סיגן צילום: נתן דביר
הפגנה פרו-פלסטינית באתונה. קרדיט: סוכנות הידיעות יוניון | צילום: סוכנות הידיעות יוניון

בשבועיים האחרונים מלמלנו לעצמנו כל מיני אמירות מרגיעות, נוכח השפל חסר התקדים של ישראל בתודעה הבינלאומית. אבל בואו נודה על האמת: להגיד היום ש"זה לא נורא" וש"ההכרה הגורפת במדינה פלסטינית היא כולה מהלך דקלרטיבי", זה בערך כמו להגיד "חמאס מורתע" ב־6 באוקטובר 2023. זו אשליה עצמית וסירוב לראות את המציאות שהתהפכה עלינו.

בנימין נתניהו נואם באו''ם
בנימין נתניהו נואם באו''ם | צילום: רויטרס

2. אחרי שנתיים של התנגדות קולנית ותקיפה, הגיע הזמן שנפנים: הזעקות נגד מדינה פלסטינית הן פשוט טקטיקה לא חכמה. ברור למדי שאין היום הרבה ישראלים שהיו רוצים בהקמתה של מדינה כזו לצידם. ועדיין, השאלה היא לא מהי עוצמת ההתנגדות שלנו, אלא איך נמנעים מגל כל כך עוצמתי שתומך בהקמתה.

כפי שאנחנו רואים - ההצהרות התכופות והחריפות של חברי ממשלה לא הקטינו את התמיכה במדינה כזו, אלא להפך - הן רק העצימו את הוויכוח, ולצד הקמפיינים של ההרס ברצועה, לבסוף מדינות מערביות רבות הרגישו שהן חייבות לעשות מהלך.

3. מכיוון שכך, הטקטיקה של ישראל צריכה להשתנות, גם אחרי שייכנס לתוקפו הסכם סיום המלחמה. במקום להתקומם ולהתנגד ולאיים, צריך לומר משהו אחר לחברינו המערביים היקרים. הרי כבר היינו בסרט הזה. הפלסטינים קיבלו הכנה למדינה לפני יותר מ־30 שנה בהסכמי אוסלו, בדמות הרשות הפלסטינית.

אבל מה הם עשו עם האוטונומיה הזו? הם לא הקימו מפעלים או תשתיות כלכליות. הם לא אפשרו קיומן של בחירות. הם טיפחו חינוך לשנאת יהודים בספרי לימוד, במקום לחנך לדו־קיום. הם ניצלו כספים זרים כדי לשלם למשפחות של מחבלים. במשך שלושה עשורים, הרשות הפלסטינית הוכיחה שאין לה יכולת לנהל מדינה.

4. בעזה קיבלנו תסריט גרוע בהרבה. אבל למרות כל היצף המידע לגבי עזה, כמה אנשים בעולם באמת יודעים מה קרה שם? נכשלנו בהעברת המסר הזה עד היום, אבל עדיין לא מאוחר מדי - חובה על ישראל לייצר חומרים שיסבירו מה קרה בעזה ב־20 שנות שלטון חמאס. היא הפכה למדינת טרור דה־פקטו, שבה כל דולר של תרומה, כמו גם כל משפחה, כל ילד וכל בית, הוכפפו לארגון האסלאמיסטי הרצחני ששלט ברצועה. מדהים למדי, אבל עד היום - העולם לא הבין את העובדה הזו.

5. לכן הנרטיב הנכון ביותר עבור ישראל הוא לחזור לומר בקול רם וברור: אנחנו בעד שלום ובעד דו־קיום, אבל לא במחיר הביטחון שלנו, ובטח שלא אחרי טראומת 7 באוקטובר. לכן, כדי שנסכים שוב לדון במדינה פלסטינית, צריכים להתקיים כללים בסיסיים כמו פירוז, הפסקת תמיכה במשפחות מחבלים, פירוק ארגוני הטרור, חינוך לדו־קיום ומיגור חומרי החינוך האנטישמיים. אם נראה שהתנאים הללו מתקיימים במשך עשר שנים ברציפות, נתקדם לשלב הבא.

הרי כולנו יודעים שהסיכוי שהתנאים האלו ימולאו על ידי ההנהגה הפלסטינית המושחתת שואפים לאפס. אבל זה נשמע הרבה יותר טוב מאשר התנגדות עד השמיים, שרק גוררת קונטרה מערבית חזקה נגד ישראל. מתוך אימוץ של טקטיקה חדשה, הכדור יעבור לפלסטינים והלחץ יירד מישראל.

6. במשך שנים ישראל הזניחה לא רק את ההסברה לגבי "מי אנחנו", אלא גם את ההסברה לגבי "מהו טרור". מדהים שבחלק ניכר מכלי התקשורת הזרים אפילו לא מגדירים ארגונים כמו חמאס וחיזבאללה כארגוני טרור, אף שהם כן מוגדרים ככאלה על ידי כל המדינות המערביות.

המשמעות היא שצריך להזכיר לעולם מהו טרור אסלאמיסטי, מיהם המממנים שלו ואיך להימנע ממנו - ולהפיץ את המידע החשוב הזה בכל האמצעים שעומדים לרשותנו. הספרים שכתבו חטופים לשעבר, כמו אלי שרעבי ואלי־ה כהן, למשל, הם חומר מצוין לתרגום לשפות רבות ולהפצה רחבה ככל האפשר.

7. חלק מהקמפיין הזה, ולאו דווקא בשמה של ישראל או בחתימתה, חייב לכלול גם הסברה שיטתית לגבי אופייה האמיתי של קטאר. לא ייתכן ששנתיים לתוך המלחמה, קטאר יוצאת המנצחת הגדולה גם מהסכם סיום העימות.

אף אחד בעולם עדיין לא מדבר על הסכנה בכך שקטאר פשוט קנתה מוסדות ידע מערביים, כדי להחדיר לארה"ב ולאירופה את הרעיונות של האחים המוסלמים בכסות פרוגרסיבית. תפקידה של ישראל הוא לחשוף את האמת הזו בצורה מתוחכמת ויעילה. כרגע, אנחנו לא שם.

8. לצד המסרים הללו, חייבים לחזור להפיץ בהיקף רחב סיפורים חיוביים לגבי ישראל שאינם קשורים לסכסוך או למלחמה. אלה פשוט נעלמו בשנתיים האחרונות תחת ים של חדשות שליליות לגבי ישראל, ששירתו היטב את חמאס והביאונו עד הלום.

העזרה שלנו לדרוזים בסוריה, למשל, כמעט לא קיבלה חשיפה. כך גם מערכי הצלת החיים המתוחכמים של ישראל, שנשלחים לאזורי אסון בכל מקום בעולם, פיתוחי התרופות והביוטכנולוגיה שלנו, סטארטאפים מתקדמים למוצרים שמסייעים בשיקום פצועים וקטועי גפיים. כל אלה הם קמפיינים של מידע, שישראל צריכה להציף בהם את העולם.

9. במקביל, ישראל צריכה לנקות את המרחב התקשורתי מכמה שיותר חומרים אנטישמיים שמופצים בו היום בכמויות. הדרך הנכונה ביותר לעשות זאת היא להשתמש בכלים משפטיים נגד מי שמפיץ חומרי שנאה בכסות פרוגרסיבית, במיוחד כשמדובר בשקרים. הם מופצים במקורות מידע כמו ויקיפדיה ובכלי תקשורת רבים, שמזינים אחר כך את הידע של הבינה המלאכותית, וחובה עלינו להתחיל לפעול שם.

צ'רלי קירק
צ'רלי קירק | צילום: רויטרס

רק השבוע פורסם מחקר שהראה את חולשתה של ישראל במרחב הדיגיטלי, בעוד איראן הפיצה דיסאינפורמציה בכמויות גדולות, ש־76% ממנה היו בנויים מחומרים אמיתיים עם קונטקסט כוזב, וכ־20% היו חומרים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית.

10. ואחרון חביב - ראוי שנפנים ששרים קיצונים, שמשגרים לעולם אין־ספור אמירות מתלהמות מדי יום, שסותרות לחלוטין את כל מה שנכתב בתשעת הסעיפים הראשונים, הם חומר אנטי־הסברתי שמדינה חפצת חיים צריכה להימנע ממנו. חג סוכות שמח לכולנו.

תגיות:
בנימין נתניהו
/
ארצות הברית
/
קטאר
/
או"ם
/
הסברה
/
מדינה פלסטינית
/
הפגנות פרו-פלסטיניות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף