אני כותב את השורות האלו מביתה של חמותי. הכול התחיל עם רעש יריות בחוץ. בתחילה אמרתי לעצמי: לא ייתכן – לא כאן, לא במנצ'סטר. אבל דקות ספורות לאחר מכן נשמעו סירנות ומסוקים מעל, והבטן כבר ידעה שמשהו חמור קורה. ניסיתי לצאת, המשטרה לא אפשרה. זמן קצר לאחר מכן דפיקות בדלת – שוטרים דרשו שנתפנה מיד. לא נאמר לאן ולא לכמה זמן. תפסתי מטען נייד, טלפון, מפתחות, ועלי רק פיג'מה עם מעיל.
התרעות פיקוד העורף