האמת יצאה לאור. מדינות מוסלמיות רבות תומכות בהסכם ובישראל. הן תומכות באמירתו של טרמפ שאם חמאס לא יקבל את ההסכם יש לישראל את הגב של ארצות הברית לחסלו. כמו כן, מדינות אלה שרק לאחרונה הצטרפו ליוזמה הצרפתית-סעודית ולמרבית מדינות העולם בהכרה במדינה פלסטינית מסכימות לפתע לדחות את הקמתה לעתיד הרחוק כשברור שישראל מתנגדת לכך. דומה שנכשלנו שוב בהבנת החשיבה של מדינות ערב.
שליטים טוטליטאריים חוששים מאוד מהפיכה שאותה יכולים לבצע קיצוניים כחמאס וחיזבאללה. ואכן בחדרי חדרים הם ביקשו מישראל לחסל את חמאס. הם הצטרפו למדינות העולם בהכרה במדינה פלסטינית למראית עין בלבד. זוהי תרבות שחשוב איך הדברים נראים מבחוץ יותר מאשר האמת. על כך אמר פעם מובארק "אל תיסוגו אבל תעשו כאילו". הם לא יכולים "לנטוש" את הפלסטינים. כלל חשוב נוסף הינו שצעדים אמיצים - ככל תרבות קולקטיבית - הם מעדיפים לעשות בקבוצה. כזו היא הליגה הערבית על אף שבעבר היו יוצאים מהכלל. טרמפ סיפק להם את המנגנון שאפשר להם להוציא את האמת שלהם לאור. מדינה פלסטינית פחות מעניינת אותם, חיסול הקיצוניים המאיימים עליהם חשוב להם הרבה יותר.
ביבי התגאה בנאומו שכל אלה שהאשימו אותו בחוסר תכנון של "היום שאחרי" כעת יכולים להתרשם ממנה. דומה שגם ביבי עצמו שדיבר לאורך תקופה ארוכה על "הניצחון המוחלט" לא צפה את התהליך שהתפתח ממש בשבועות האחרונים. מסתבר שגם מדינות כתורכיה וקטאר שתומכות בחמאס במופגן כלפי חוץ מסתייגות וחוששות ממנו כלפי פנים. הן משלמות מס לאותם קיצוניים כדי שיניחו להן לנפשם. כך גם מצרים שאפשרה העברת נשק לחמאס לאורך השנים אבל חוששת מאוד מהאחים המוסלמים בשטחה.
דומה שלחמאס לא תהיה ברירה אלא לקבל את ההסכם משום שגם הוא ככל בן החברה המסורתית קולקטיבית לא יכול לצאת כנגד כולם.
הגיע גם הזמן שנשתחרר מהקיבעון של כן או לא מדינה פלסטינית. חשובה המהות ולא הכותרת. מדינה פלסטינית מפורזת וללא הסתה שתזכה בכל הסממנים המעניקים כבוד למדינה כדגל, המנון, פספורטים והכרה בינלאומית טובה מאוטונומיה רווית כלי נשק והסתה. דומה שאנו עסוקים בכותרת ועדיין לא מבינים את המהות. יש מיליון דרכים יצירתיות להגדיר מדינה אבל אנחנו עדיין לא שם.
התרעות פיקוד העורף