סוכות הוא הרבה יותר מחג חקלאי או זיכרון היסטורי ליציאת מצרים. זהו חג שמזמין אותנו לבחון מסרים רוחניים עמוקים ולהתייחס למחויבויות מעשיות שרלוונטיות לימינו. חג הסוכות מוציא אותנו מאזור הנוחות, מדירת הקבע הפיזית שבה אנו חיים אל סוכת ארעי, מהשגרה שלנו אל הזמניות. במקביל לשינוי במקום המגורים, אנחנו מחויבים בשמחה. לשמוח לא רק במעגל האישי והמשפחתי, אלא גם עם החלשים בחברה: "חַג הַסֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים… וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה”.
מצווה מרכזית בחג היא נטילת ארבעת המינים - לולב, הדס, ערבה ואתרוג. לכל מין צורה שונה והוא מייצג תכונות שונות, אך רק הארבעה יחד הם השלמות שעמה ניתן לקיים את המצווה. ארבעת המינים מבהירים לנו שכדי להתאחד אנחנו לא זקוקים לטשטוש ההבדלים בינינו. אדרבה, מתאחדים למרות ההבדלים בין המינים. המשימה החברתית הנלמדת וההכרחית היא לאגוד את השונות, לבנות מציאות שבה השלם גדול מסך חלקיו.
רעיון מרכזי נוסף בחג הוא הזמנת האושפיזין, בין אם נזמין אורחים רוחניים מסורתיים או נזמין אושפיזין מודרניים. וכשנזמין אורחים ממשיים, נייצר חיבור ערכי וחיזוק חברתי. אל המסורת וההלכה (ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים) ראוי בימינו להדגיש סוגיות נוספות הנקשרות לסוכות: סוגיית הקיימות והחיבור לטבע – דווקא בחברה מודרנית, שבה רבים מתגוררים בערים צפופות, בניית סוכה, גיזום עצים לסכך, הטיפול בארבעת המינים, מחזקים את הקשר בין האדם לסביבה, לטבע ולצומח. סוגיית הצרכנות המודרנית – פשטות הסוכה וארעיותה מוכיחות שהשמחה אינה תלויה בחפצים ובחומריות. הסוכה החשופה מציעה הזדמנות של ניתוק זמני מהעולם הדיגיטלי. סוגיית המחויבות הקהילתית – החג מעודד ביקורים הדדיים ואירוח שכנים, פעולות חברתיות שעשויות להפיג בדידות ולחזק שייכות, במיוחד בעידן שבו יש בודדים רבים.
במלאות שנתיים למלחמה, ועל רקע הציפייה לשחרור החטופים ולסיום המלחמה, החג מקבל משמעות מיוחדת. מתחזקת ההכרה בחשיבות הסולידריות ומתחזקת ההבנה כי חוסן לאומי נבנה מתוך שיתוף פעולה ואחדות, ולא מתוך הדגשת השוני והפירוד. כל העם מחכה ומייחל שכל החטופים ישובו לביתם הקבוע. עד שובם, הבית של כולנו הוא במידה רבה "דירת ארעי", וחג השמחה הוא עדיין חג של "שמחה חסרה". במיוחד עכשיו, בתקופה של פילוג גדול ושסע חברתי מתעצם, יהי רצון שנזכה לקיים את החג בשלמות, עם כל בנינו ובנותינו שישובו הביתה.