אדם וחוה הסתובבו בגן עדן בנחת, נהנו מפירות הגן, והנחש פתח בית מרקחת לריפוי באמצעות ארס. קין והבל עבדו במשמרות בשדות ובמקנה, נישאו כל אחד מהם לאישה נחמדה והולידו המוני צאצאים חמודים. הדורות התרבו, כולם דיברו שפה אחת ובנו עיר גדולה ובליבה מגדל גבוה.
נח ובניו הנפלאים קיבלו משימה: לבנות אוניית פאר לשיט משפחות וזכו למבול של ברכות מהשכנים וכל בעלי החיים. בסיום המסלול ירדו לחגוג במסיבת טבע גדולה, וקשת הופיעה בשמיים כסימן לפתיחת עונת הרחצה.
אברם ניגש למכרז וזכה במשימת רילוקיישן לארץ כנען עם שרי והגר. הגר ילדה את ישמעאל, שרי ילדה את יצחק, וצמד האחים הפכו לחברים הטובים ביותר בזמן שאימותיהם התבוננו בנחת מהצד. אלוהים כרת ברית עם אברהם והבטיח לו שיהיה לעם גדול ושיירש את הארץ. שני הבנים יצאו מורווחים.
יצחק נשא את רבקה וקיבל לרגל האירוע המשמח את משקפי הראייה הראשונים בהיסטוריה. כשנולדו עשו ויעקב, שניהם קיבלו ברכות שוות. יעקב נסע לחרן, פגש את רחל והם נישאו. חמיו, לבן, העניק להם מתנה גדולה לחתונתם: מחלבת צאן מתקדמת ואוהל עם מרפסת לנוף חרני.
בני יעקב גדלו יחד, רעו בשדות וחיו בהרמוניה. כל בוקר נפתח בחלום של יוסף ובחיבוק קבוצתי. הם נקראו למשימת יישוב ארץ גושן עם תמריצים אלוהיים, ופתחו שם מרכז פיתוח חקלאי משגשג. כך מסתיים ספר בראשית. אחרי צנזורה כמובן.
יום שמחת תורה מגיע, ואין כמוהו כדי לבחון מה קורה אם אנחנו מוחקים מאורעות קשים כי לא נוח. אני לא יודעת אם אי פעם אוכל לומר את הצירוף "שמחת תורה" מבלי להישטף בעצבות גדולה. כך לדעתי ראוי אחרי האסון הגדול שפקד אותנו ב־7 באוקטובר.
אסור לשכוח את היום הזה ואת קורבנותיו, שהם רבים כל כך. הרי מבין כל מעלותיה של התורה עולה על כולן העובדה שאין בה קופוני הנחה. קופוני הנחה הם פיתוח מאוחר יותר למתקדמות ולמתקדמים, ואפשר למצוא אותם בכל מיני צורות: פוטושופ, מתיחות פנים, מבצעי סוף עונה וכמובן - תירוצים וצידוקים למעשי אימה של האדם.
נדמה לי שחז"ל היו הראשונים להבין את כוחו של התירוץ. אחרת, באמת, איך נישאר עם כאלה שלושה אבות אומה וארבע אמהות? סליחה, מופת למה בדיוק הם היו? הקו של חז"ל עקבי למדי: את המעשים הקשים שמתוארים במקרא הם מסבירים במדרש כחלק מתהליך שלם שבו מתבררת שליחותם של האבות והאמהות.
שרה דרשה לגרש את הגר וישמעאל, וחז"ל טענו שמטרתה הייתה לשמור על שליחותו של יצחק. הם מחזקים את דבריהם בכך שאלוהים אמר לאברהם "שמע בקולה". על רבקה, שארגנה את הברכה ליעקב מאביו במרמה, חז"ל אמרו שפעלה מתוך חוכמה כדי לקיים את הנבואה "ורב יעבוד צעיר" וכן הלאה.
בשום מקרה שמצאתי, הם לא ניסו למחוק את האמת, מכוערת ככל שהייתה, והיא הייתה מכוערת. קשה לדמיין אותם שומטים חלקים מהתייחסותם לתורה רק כי לא נעים להם עם הרעיון, כפי שנעשה, למשל, בספרי לימוד האזרחות וההיסטוריה בתקופה האחרונה או כפי שנעשה פופולרי לנהוג עם תמונות של נבחרי ציבור ורעיותיהם. מישהו באמת מאמין שהם נראים בני 15? די עם זה.
אני חושבת מה היה קורה אילו היו נשמטים מהתורה כל החלקים הגועליים של בני האדם. היינו נותרים עם קובצי חוקים: עשרת הדיברות, חוקי קורבנות, טומאה וטהרה, דיני נזיקין, שמיטה ויובל, ואולי גם זה לא. כי סיכוי סביר שהחוקים והמצוות שבתורה נוסחו מתוך ההבנה שהאדם עלול לקנא, לרצוח, לנקום, לריב, לעשוק, לשקר ולחמוד. החוקים והמצוות לא נוסחו בחלל ריק.
עצם העובדה שהתורה שזורה בסיפורים אנושיים קשים ובחוקים שמטפלים ביצרים ובעוולות מצביע על עקרון יסוד: התורה עוסקת בבני אדם, על כל חולשותיהם. הדיון המוסרי מוכרח להתקיים מבלי לשכוח לרגע שבידינו הבחירה.
אלמלא דיון מוסרי, בלי "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה", "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק", "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף", פדיון השבויים הגדול בסיפור יציאת מצרים ועוד ועוד, מה ומי אנחנו בכלל ואיזו הצדקה יש לקיומנו.
התרעות פיקוד העורף