הפיל־נפיל הגדול שחוסם את הדרך להסדר גדול הוא יחסינו, קשרינו ותלותנו בשכנינו ובעולם. למזלה הטוב של הממשלה, טראמפ היה האיש שלה בזכות התמיכה האוונגליסטית וחיבתו למנצחים, לא חשוב למה וכמה. למזלה הרע של הממשלה, הניצחונות הפכו להפסדים – וטראמפ איבד את סבלנותו.
מדי פעם הוא מזמין את "ביבי" ומעביר אותו זובור שקט כדי שיתעשת. אלא שהביבי המשיך בשלו, וביקום הביביסטי שמחה וצהלה. הנה ביבי! הנה טראמפ! תראו איזה אחוקים! בסיבוב האחרון בוושינגטון טראמפ טיפל בנתניהו כבאחרון סריסיו והזחיל אותו ברשעות של ממש.
בכניסה לבית הלבן טראמפ לוחץ את ידו, ונתניהו כבר הטה ראשו וגופו כשניסה לחמוק למבואה מעבר לדלת. טראמפ עצר אותו פיזית בשמאלו כדי לענות לשאלה של עיתונאי מזדמן.
וזה היה רק הספתח. לאחר הדיונים על 21 הנקודות במסיבת העיתונאים, בשבתם כעציצים בגן הוורדים, הם נשטפו בזרם התודעה המבולבלת של טראמפ כשמילת המפתח היא אני, אני ואני. בין השאר צפו במערבולת הזו הפסקת לחימה וחילופי אסירים וחטופים במכה אחת.
נתניהו בלע, השתנק והחזיר בנאום תודה חנף וקשקוש ביטחוני־צבאי־פרטני ברמה של מ"כ שמתדרך את כיתתו לכבוש את התלולית שמאיימת על ביטחון ישראל.
טראמפ, שחושש שנתניהו יפעיל את הגולם שלו בגלל פרובוקציה אקראית, חתם באותו יום ממש על מזכר הגנה משותף שבו התחייבה ארה"ב להגן על קטאר מפני תקיפה, ובעצם חנן את הנהגת חמאס.
ביקום הביביסטי ההתנצלות הייתה סימן להקרבתו של נתניהו, שמחל על כבודו כדי להציל את החטופים. במו אוזניי שמעתי את הגרסה הזו מכתבת של ערוץ i24NEWS שראיינה אותי והסבירה לי אצילות נפש מהי וכו'.
נופל וקם
המשך הוויה דולורוזה בוושינגטון היה לא פחות מזדון מרושע: "אולי אתה רוצה להשיב לשאלות של עיתונאי ישראלי ידידותי?", לגלג טראמפ בסיום מסיבת העציצים בגן הוורדים. בטח איזה חוכמולוג שמכיר את יחסי נתניהו והתקשורת הישראלית מכר לטראמפ סכין מורעלת, והנשיא דקר והשאיר סיבוב סכין נוסף לפינאלה.
כאילו אומר: אני יודע שאם ביבי לא מתנצל עכשיו – הוא ישכח, יברח ויתעלם ממה שסוכם. ועכשיו השוס: נתניהו מקריא מהנייר את תכתיב ההתנצלות (זה היה סטילס, חסכו מאיתנו את רעד הידיים בווידיאו), סביבו יושבים כעשרה מבכירי הממשל האמריקאי ובוחנים את הנידון ברותחין של נשיא שנקמה היא האופציה החביבה עליו.
אם את ראש ה־FBI שחקר אותו דורש טראמפ להעמיד לדין, אין סיבה שלא יגבה תשלום מיידי מטיפוס שהונאה עבורו היא אורח חיים. זה היה החלק המנומס בפולחן ההתעללות. בחבורה שצפתה בנתניהו המתפתל ישב נציג קטארי.
השמועות על איראן 2 הן מניפולציה לצורכי בחירות והצדקה לחיל האוויר שמפציץ בעזה. איראן עבור טראמפ חשובה בסדרי גודל מעזה, והוא מנסה כיום לתמרן מול החזית הגלובלית שהיא סין, איראן, רוסיה, והנובל כמובן (אין סיכוי).
אם קמפיין ההפצצות המשותף באיראן של חיל האוויר הישראלי והמודיעין האמריקאי ביוני 2025 היה מצליח, הסכנה הגרעינית הייתה חולפת ומשטר האייתוללות היה מתפורר – טראמפ היה מצהיר "ניצחתי". ברגע שנתניהו לא הביא את הסחורה – הוא הלוזר, וגזר הדין הקפלניסטי הוא הפסקת לחימה ושחרור אסירים וחטופים.
וכך, אחרי מסע ההתעללות חזר נתניהו לחיק הביביסטי החמים, ומיד ניהל ישיבת ממשלה מופקרת ומנחמת ללא ראשי מערכת הביטחון (תגובה מוקדמת מובהקת לפוסט־טראומה). הנוכחים חיבקו אותו והתנפלו על מערכת הביטחון. איפה פולחן הזובור והכניעה המוחלטת בוושינגטון? איפה נסיגת צה"ל? איפה לוחות זמנים שביניהם מסתתר פרימטר פסיכולוגי (פרימטר שלא מעניין רחפן נפץ) צמוד לגבול הבינלאומי?
כאילו האיש שנופל וקם, נופל וקם, לא הבין שהפעם נדרס על ידי בריון גדול ממנו. הסיבה היא שנתניהו והקבינט קיוו שחמאס יסרב. ואכן, בשארית כוחו ומעמדת כוח רגעית, חמאס משך יממה ("אנחנו לא יודעים בדיוק איפה כל אחד מהחטופים").
אולי זו האמת. ואולי, על פי גרסה ישראלית עממית, זהו טרור חמאסי סדיסטי שמתעתע בישראלים שוקקי הסדר. בינתיים נתניהו עדיין לא משיב. ככה? טראמפ לא הטריח עצמו לנזוף בו, אלא שיגר לנתניהו ולמדינת ישראל ציוץ פקודה נחרץ. "אני מאמין שחמאס מוכנים לשלום מתמשך... ישראל חייבת להפסיק באופן מיידי את ההפצצות בעזה".
נתניהו קלט שהאיש הבלתי צפוי בעולם עלול לבצע מהלך הרסני באמת (אמברגו חימושים או הסרת הווטו במועצת הביטחון). לכן הוא הגיב ב"כן" בהול והוסיף שקר בחירות: אני עומד מאחורי המהלך לשחרור החטופים, לא מדובר בהפסקת אש אלא בהפחתת אש, ובכלל כל הדיפ שיט קרה בגלל הדיפ סטייט של גלי בהרב מיארה. יהיה מעניין.
התרעות פיקוד העורף