מיד נתבעו הסברים: אתה יודע בכלל מה זו כת? איך זה כת? אז אומנם בהגדרה המילונית, במובן הסוציולוגי המדויק, כנראה אי אפשר לומר שהם כת. למשל, ברור שאין הם מאורגנים סביב מנהיג יחיד (להפך: אין מבורדקת מהאופוזיציה אצלנו בשאלה מיהו מנהיגה). אין שם היררכיה פנימית ברורה. אין מנגנון שליטה או חיי ניתוק ופרישות מהעולם החיצון, שהם מאפיינים הכרחיים של כת.
אבל בהחלט יש דפוסי חשיבה והתנהלות המאפיינים כתות או שבטים. אותה ראייה דיכוטומית של העולם: "אנחנו" הצודקים, היפים והטובים, ו"הם" (ביבי, השלטון, הממשלה) הרעים; או סירוב מוחלט לשמוע ולהכיר עובדות שסותרות את העמדה או הדעה שלהם.
למשל, ההתעלמות הנחושה מהעובדה שחמאס הוא שמנע, עיכב והיתל בנו והתעלל בחטופינו; או רגשות עוצמתיים של שנאת הצד השני - של כל מי שלא חושב כמותם שביבי הוא שטן ורשע, שמקריב את המדינה והחטופים למען הישרדותו הפוליטית; וכמובן, העדפת שימוש סיטונאי בסיסמאות ריקות על פני דיון ענייני.
שני צידי הפה
דוגמאות למאפיינים של כת לא חסרות. למשל, העובדה שפעם אחר פעם דרשו המוחים הסדרתיים נגד הממשלה עסקה "בכל מחיר". תנו לחמאס את כל מה שהוא דורש. הכל! עכשיו! זאת בתנאי שהדבר לא סותר את האינטרס הפוליטי, כמובן.
כך ראינו בצהלות השמחה לאיד על "התנצלות" ראש הממשלה בפני קטאר בבית הלבן. פתאום יש משהו חשוב יותר מהצלת החטופים: הפגיעה בנתניהו.
אז בצד אחד של הפה - דרישה לעשות הכל, אבל הכל, להשבת החטופים. בצד השני של הפה - לועגים למהלך שתכליתו השבת החטופים והשגת הסכם להפסקת אש.
ואיזו הילולה פרצה כאן עם הודעת טראמפ. פניו של חמאס לשלום, ועל ישראל להפסיק להפציץ בעזה. וואו! אילו צהלות! "איך תקע לביבי, אה? תותח!". הצייצנים בעננים. כזה הוא למשל אהוד ברק בריאיון בחדשות 12: "טראמפ מקפל את נתניהו כמו בובת גומי".
עוד דוגמה: ישראלית נתקלת בשר רון דרמר הולך עם משפחתו ברחוב בפירנצה, ולכאורה מאחלת לו שנה טובה. דרמר מתקרב, לוחץ יד ועונה בחיוך: "שנה טובה".
בתגובה, היא מתנפלת על הטרף: "ביקשת סליחה מאלוהים על הפקרת החטופים? ביקשת סליחה? צמת? אתה הולך לאכול". כן, היא בוודאי מצויה בפירנצה בסוג של תענית. אבל עזבו רגע את הסגנון הדוחה וחסר הכבוד הזה. במהות - איך ההתנפלות הגסה הזאת קידמה במשהו את החזרת החטופים?
מופעי צרחות וצווחות שמטרתם האמיתית היא הפלת הממשלה, לא השבת החטופים. הם לא באים למחות, הם באים לכפות את האג'נדה הפוליטית שלהם.
וזה הסיפור כולו בקליפת אגוז. לא החטופים מעניינים את אלה שחגגו על "השפלת נתניהו" ותקפו את ירון אברהם או את דרמר או את שיקלי. הם רוצים בהפלת נתניהו, והחטופים הם כלי בלבד.
ואני תוהה: עכשיו, כשנחתמה העסקה להשבת החטופים, מה יקרה אחרי שהם יוחזרו, בעזרת השם? מה יהיה הסוס הבא שעל אוכפו הם ירכבו?
התרעות פיקוד העורף