כישלון היעד "מיטוט החמאס": בסופו של דבר, חמאס לא יחזיר את נשקו וגם לא יוכרע באופן מלא על ידי צה"ל. במילים אחרות, בנימין נתניהו לא ישיג את מטרתו העיקרית המוצהרת, שהיא "מיטוט החמאס באופן מוחלט".
הצבת מטרה של "מיטוט החמאס באופן מוחלט" על ידי נתניהו היא מטרה שלא עומדת במבחן המציאות, והביאה את מדינת ישראל לשפל הגדול ביותר בתולדותיה, וזאת בגלל הצבת מטרה בלתי אפשרית להשגה בשל חוסר המוכנות המתאימה של הצבא. מה שהניע את נתניהו במהלך זה הוא הישרדות פוליטית ואישית, ולא ביטחון המדינה.
לא הלחץ הצבאי של צה"ל הוא זה שהביא את חמאס לעסקה הנוכחית, כפי שמנסים לטעון פרשנים וכתבים צבאיים שהפכו לדוברי צה"ל בתקשורת, שזורים כדרכם בקודש חול בעיני הציבור, ובנוסף להם מדובר בפנטזיה של אנשים שמה שמוביל אותם היא האידיאולוגיה והרגש ולא ההיגיון, השכל ושיקול דעת.
לו צה"ל היה ממשיך במלחמה בעיר עזה, לא היינו מכריעים את החמאס, היינו ממשיכים לאבד לוחמים רבים, לא היינו מצליחים לשחרר חטופים בלחץ צבאי, עם סיכון שרבים מהם היו מוצאים את מותם במנהרות, כך אמר הרמטכ"ל אייל זמיר בקבינט לפני תחילת הפעולה בעיר עזה.
המשך הלחימה בעיר עזה (אם טראמפ לא היה עוצר אותה) היה מביאה לאובדן הקשרים באופן מוחלט עם העולם, עם המדינות הערביות שחתומות איתנו על הסכמי שלום, ותהליך קריסה היה מתרחש בתחומים רבים בתוך המדינה. היינו מגיעים לנקודת אל-חזור.
טראמפ נכנס לתמונה ברגע האחרון האפשרי. אילו המלחמה הייתה ממשיכה על פי כוונותיו של בנימין נתניהו, תוך זמן קצר מדינת ישראל הייתה מגיעה לדרך ללא מוצא.
שלב ב' - (החלק שלא בוצע)
האתגרים שבפניהם תעמוד מדינת ישראל לאחר סיום המלחמה יהיו קשים מאוד. רק ממשלה חדשה, שלא הייתה נגועה באסון בעוטף עזה ובניהול המלחמה, תוכל להתמודד בהצלחה עם אתגרים אלו.
פירוט האתגרים: