היום, בזמן שכיסחתי את הדשא בביתי בבארי, ראיתי מול עיניי את המסלול שהמחבלים עשו אל השכונה שלנו, בדרכם לרצוח את שכניי וחבריי. זה לא קל להבין היכן הרוצחים עברו. אלו החיים שלנו עכשיו, ועם הכאב הקבוע הזה עלינו לנסות לבנות את היישוב מחדש.
אפשר לבנות בתים חדשים ושכונות חדשות לתפארת מדינת ישראל, אבל הבנייה אינה מרפאת את הנפש שלנו כקהילה. אני לא יודע איך אפשר לבנות את הקהילה שלנו ולשפר את הרגשות הקשים. אנחנו עדיין באירוע דרמטי.
אנחנו קהילה שבדנ”א שלה תמיד רואה תקווה ועתיד טוב יותר. ההיסטוריה של העם היהודי עברה כל כך הרבה, שאין מצב שגם אירוע כמו זה של 7 באוקטובר, האסון הגדול ביותר, בקנה מידה תנ”כי, יעצור אותנו. הוא רק מצית בנו רוח של תיקון ושל חידוד הערכים שלנו.
הפוליטיקה לא יכולה להבריא אותנו. רק הערכים שלנו כעם יכולים, ואת זה, לצערי, אנחנו לא רואים בפוליטיקאים. הם מבדלים את עצמם מהעם ומשסים אותנו זה בזה כי זה מה שמשרת אותם פוליטית, אבל זה לא מה שהעם צריך. העם צריך ריפוי. הוא צריך להבין מה קרה ב־7 באוקטובר, לקבל ועדת חקירה ממלכתית, להבין את האמת ובעיקר להרגיש שיש מנהיגות מחבקת שראויה לעם ולקורבן.
המילים “שמאל” ו”ימין” שהפוליטיקאים משתמשים בהן הן פאסה. זה צורך פוליטי, לשסע את העם. אם אחרי כל מה שעברנו הפוליטיקאים ממשיכים באותה הדרך, אז אין עתיד לאומה שלנו. העם היהודי לא התקיים פוליטית. הוא התקיים בגלל ערכים, מצוות שבין אדם לחברו ובין אדם למקום.
אני מאחל לנו, בשנה זו ובבאות אחריה, שהערכים ינצחו את הפוליטיקה. אם נעמוד על ערכינו, נוכל להמשיך ולבנות חברה שתשמש אור לגויים.
חיים ילין, חבר קיבוץ בארי, לשעבר ראש המועצה האזורית אשכול