נראה שההמונים שהגיעו לקבל את פני השבים היו בריחוף. הם עמדו בשולי הכביש, מכל קצוות הארץ מכל גווני החברה הישראלית, שורקי הבוז ועד הביביסטים הכי הדוקים, בני העיר והקיבוצים, מתנחלים ואנשי ההתיישבות העובדת. ילדים ומבוגרים, בני נוער, חיילים ושוטרים.
ואז רגע אחרי שהשיירה נכנסה בשערי הבסיס, מישהו הפעיל ברמקולים את השיר "אנחנו עם של גיבורי על", שיר שהפך לאמנון של לוחמי "דור הניצחון" לוחמי צה"ל בסדיר, בקבע ובמילואים. החיילים הצעירים שהוכיחו שהם גדולים יותר מכל מחלוקת, הם גדולים מכל פוליטיקה קטנה, מכל צבא בעולם. הם הלוחמים הגיבורים והנחושים ביותר שהיו לעם ישראל מאז ימי בר כוכבא.
חזרת השבים הביתה דרך כביש 232, שהפך הבוקר לאחר 738 ימים מכביש המוות לדרך התקווה, מוכיחה שלמרות הקשיים, הכאב, המחלוקות, השנאה והפילוג יש לנו תקווה. יש לנו את דור הניצחון, שמורכב מהילדים שהם גיבורי העל שהחזירו לגבולם את השבים.