המחזאי האגדי וויליאם שייקספיר, אחד שהבין יותר מכולם את מהות הדרמה, כתב פעם ש"כל העולם במה וכולנו שחקנים". זה היה הרבה לפני עידן הטלוויזיה והרשתות החברתיות. אם שייקספיר היה בחיים או מוקפץ לעתיד במכונת הזמן שאילון מאסק עדיין לא פיתח, יתכן והוא היה משנה את המשפט ל"כל העולם טראמפ ואנחנו שחקני משנה", זאת לאחר שהיה שואל באיזה שפה מדבר הנשיא האמריקני.
בעולם הישן, זה שקדם לטראמפ, נשיאים אמריקנים היו מתנהגים באופן נשיאותי ומכובד, היו שומרים על ריחוק ומתייחסים בנימוס לקולגות שלהם. הם היו מפרסמים הודעות מאוזנות הקוראות לשני הצדדים לפעול באחריות ואז הם היו שולחים דיפלומטים מקצועיים ומנוסים שהיו נכשלים במשימתם להרגיע את המצב במזרח התיכון.
עידן טראמפ מאופיין בפרדוקס מרתק: ישראל מבודדת מתמיד, תלויה יותר מאי פעם באיש שיושב בחדר הסגלגל, האנטישמיות הפכה לטרנד פופולרי ברשתות החברתיות ונסיעה למדינה אירופית הפכה למסוכנת כמו ביקור בבגדאד. מצד שני, הסכמי שלום היסטוריים נמצאים מעבר לפינה: עם סוריה ונשיאה הג'יהאדיסט, עם לבנון וחיזבאללה המוחלשת. עם הסעודים ואינדונזים ומדינות מוסלמיות נוספות - למרות שברובן ישראל שנואה. כדאי לכם להצטרף לחוויה, כי אין לנו באמת אפשרות אחרת.
התרעות פיקוד העורף