הפתעה היא אחד מעקרונות המלחמה החשובים ביותר. היא יכולה להיות בכל רמות הלחימה - הטקטית, האופרטיבית והאסטרטגית, וגם בממד הטכני. מטרתה היא להוציא את היריב משיווי משקל ולפגוע ביכולת הפיקוד והשליטה שלו.
היא פוגעת במורל ובנחישות של הצד המופתע, משבשת את תוכניותיו ומאפשרת לנצל את הזמן עד להתאוששותו כדי לפגוע בכוחותיו ולרכוש עדיפות בשדה הקרב.
בתנאים מסוימים, הפתעה יכולה להביא להכרעה במערכה. הצלחת מבצע מוקד במלחמת ששת הימים, למשל, אפשרה הכרעה צבאית מהירה. אך מהם המאפיינים של הפתעה אסטרטגית, ומדוע היא מצליחה שוב ושוב להפתיע אותנו?
הפתעה אסטרטגית כרוכה בסיכון גבוה אם היא נכשלת, אבל הרווח שלה יכול להיות עצום. היא מבטלת באופן זמני את הדיאלקטיקה המקובלת של המלחמה, וגם יכולה לבטל לחלוטין את התנגדות האויב.
הצד החלש נוטה ליזום הפתעה בסבירות גבוהה. אין לו ברירות נוכח עדיפות היריב, ולכן הוא מתמקד בהזדמנויות שנוצרות ובהישגים שאפשר להשיג בהפתעה. הוא נוטה לקחת סיכון מוגבר כדי להשיג את יעדיו או להימלט ממצב מסוכן.
החציה לצד המערבי של התעלה בידי צה"ל במלחמת יום הכיפורים ב-1973 היא דוגמה קלאסית - היא אפשרה לישראל להיחלץ ממצב קשה בחזית המצרית ולהגיע למצב הכרעה.
פרדוקס הסיכון
פרדוקס הסיכון מסביר גם מדוע אסטרטגיית ההונאה של החלש עובדת, ומדוע לחזק יש סיבה טובה להאמין להכחשה ולהטעיה של היריב - כמו המחשבה שרווחה בקרב הדרג המדיני וצה"ל שחמאס מורתע ושהוא פועל לרווחתם של תושבי עזה, על אף המידע הסותר.
הפתעה מוצלחת כרוכה ברוב המקרים בהונאה מוצלחת. הפתעה אסטרטגית כרוכה בהונאה אסטרטגית שהוכנה מבעוד מועד. ההונאה האסטרטגית מופעלת באופן אקטיבי כדי לחזק נרטיבים קיימים אצל הצד המותקף, שמובילים להערכה מוטעית על כוונות היריב ולעיתים גם על יכולותיו.
הונאה מוצלחת מכילה בתוכה גם עובדות ונתוני אמת שלא ניתן להסתירם - מה שמחזק את תחושת "ההבנה והשליטה" של הצד השני, אך מסתיר את הכוונה האמיתית.
הצד החזק נוטה להתמקד ביחסי הכוחות - בדיאלקטיקה המוכרת של המלחמה. גם אם החזק מכיר את תוכניות האויב, הוא ינתח את המצב בצורה לינארית - על פי עוצמת הכוחות ויחסי שחיקה. לכן על פי החישובים שלו, הוא יכול לבלום את התקפת האויב.
הצד החלש חושב בצורה הפוכה, לא-לינארית - ומתכנן כך שבעזרת הפתעה הוא יבטל לחלוטין את היתרון של החזק וישיג הישגים שאפתניים ללא התנגדות בכלל. כפי שניתן לראות - מדובר בשתי תבניות קוגניטיביות מקבילות שאינן נפגשות. זו הסיבה לכך שהפתעות ממשיכות לקרות גם כשיש מידע מוקדם.
טעות בהערכת התגובה
התגובה להפתעה בסיסית היא הלם. ייתכן שזה מה שהתרחש כאשר צה"ל לא הצליח להגיב במשך שעות רבות לאחר שמצא עצמו מופתע בבוקר 7 באוקטובר 2023 בשלוש רמות הלחימה - אסטרטגית, אופרטיבית וטקטית. כשההפתעה מתפוגגת, המלחמה חוזרת להיות תחרות עוצמה בין היריב החזק ליריב החלש - אלא אם ההפתעה מובילה להכרעת המערכה.
החלש שיוזם את ההתקפה מוצא עצמו לעיתים מופתע, מאחר שהוא שוגה בהערכת יתר של הצלחת תוכניותיו. חמאס היה מודע לעליונות העצומה של צה"ל, אבל חשב שהתגובה תהיה מוגבלת, כמו בסבבי הלחימה הקודמים. חמאס לא האמין שישראל תכריז עליו מלחמה כוללת, תשמיד עשרות אלפי לוחמים ותחריב את עזה עד היסוד. כאן המלחמה חוזרת לנקודת ההתחלה - ולהיגיון הפעולה של החזק.
הפתעה מגלמת בתוכה את רעיון הגישה העקיפה - דפוס לא לינארי. הצד החלש רואה בה אפשרות להשגת יעדים שאפתניים ומרחיקי לכת, החורגים מהחוקיות המקובלת במלחמה ונראים מופרכים לצד השני.
הלקח המרכזי: הפתעה אסטרטגית טובה נמצאת מחוץ לפרדיגמת החשיבה המקובלת. לכן תהליכי עבודה שגרתיים, טובים ככל שיהיו, או הסתמכות על ניסיון העבר, נוטים להיכשל בה.
הפתעה אסטרטגית מבוססת על הונאה ארוכת טווח שעושה שימוש בנתוני אמת ומחזקת באופן אקטיבי את ביטחונו של הצד השני "בהבנת" כוונותיו ויכולותיו של הצד היוזם, תוך הסתרת הכוונה האמיתית. האתגר הוא לפתח מנגנוני חשיבה שיכולים לחרוג מהדפוסים הלינאריים המקובלים ולזהות איומים שנראים "לא רציונליים" - כי דווקא בכך טמון כוחם.
התרעות פיקוד העורף