1. למנות כונס נכסים לכנסת
אין יותר תירוצים לגשרים ולסופי שבוע ארוכים. המגזר הציבורי, שיצא לחופשה מרוכזת, מוזמן להתחיל לעבוד מחדש למען האזרחים. ומה באשר לכנסת? למען האמת, במהלך הפגרה לא הרגשנו בחסרונם של 120 חבריה.
ח"כ אוחנה הפך לעושה דברו המוחלט של בנימין נתניהו ומבחינתו הכנסת והממשלה הן תאומות סיאמיות. מבחינתם הפרדת הרשויות היא בגדר שמועה, ועובדה שלאירוע החגיגי לא זומן בברכת נתניהו נשיא בית המשפט העליון, שהוא ראש הרשות השופטת. כינוס החורף יהפוך למושב הישרדות, האתגרים רבים מנשוא, וספק אם בהרכבה הנוכחי הקואליציה תוכל לצלוח אותם.
נתחיל באתגר הכלכלי המרכזי והוא אישור תקציב המדינה לשנת 2026. לפי לוח הזמנים המקורי, התקציב אמור היה להגיע לאישור הממשלה בתחילת החודש, אבל זה לא קרה. הדיונים באוצר תקועים, ולפי כל הסימנים יתחיל תקציב המשכי בינואר 2026.
ההסתברות שלמרות הכל יאושר תקציב עד 31 בדצמבר דומה לאפשרות של הקמת שכונת הקצינים של איתמר בן גביר בעזה. נתניהו לא ירצה תקציב המטיל גזירות כלכליות המתחייבות מהקופה הריקה, אלא יעדיף לקצור את פירות ההסכם בעזה.
תקציב המדינה, בדומה לנושאים חשובים אחרים, יהפוך בידיו לכלי משחק פוליטי. בהיעדר תקציב, משרדי הממשלה יחוו החל מינואר 2026 קיצוץ דה־פקטו, למעט הצמדה למדד. זה מטריד לא רק משום שמשרדים יישארו בלי כסף לצרכים האזרחיים. הציפייה במקור הייתה שהסכם הפסקת האש בעזה יעודד במסגרת תקציב המדינה הוספת חוק הסדרים הכולל מנועי צמיחה ורפורמות שיזניקו את המשק.
אבל ללא חוק השתמטות, החרדים יצביעו נגד הממשלה ויעמידו את עתיד הקואליציה בסימן שאלה. מעל תסריט הקדמת הבחירות מרחף בכל זאת סימן שאלה, כי נתניהו תמיד יוכל להמציא עוד מלחמה או טריק ציני באדיבות הנשיא טראמפ.
כפי שהדברים נראים, דרוש למנות בדחיפות לכנסת כונס נכסים בשל חדלות פירעון ההתחייבויות לאזרחים. כמקובל בהליך משפטי כזה, הסחטנות הפוליטית במיטבה: השותפים ינסו לבזוז ככל יכולתם את הקופה הציבורית ולנצל את הקואליציה השברירית לסחטנות פוליטית.
הדבר יתבטא בניצול השררה לצורך מינוי מקורבים למשרות ציבוריות על בסיס פוליטי (בעיקר בשירות הציבורי), סחיטת תקציבים ברגע האחרון (על חשבון עודפי התקציב במשרדי הממשלה) והמשך השמצת בג"ץ והטחת ניבולי פה ביועמ"שית והאשמתה בכל תחלואה אפשרית.
מושב החורף הקרוב מיותר כמו הממשלה כולה, ועדיף היה לדלג עליו וללכת ישר לבחירות. קיום דיוני הסרק שממילא מוכתבים על ידי הממשלה כרוך בבזבוז משווע של כספי ציבור.
על מה משלמים לחברי הכנסת 45 אלף שקל לחודש? האם עבור חקיקה למען האזרחים? האם על רפורמות מיסוי, קידום חקיקה המעודדת תחרות, הורדת יוקר המחיה בתחום המזון ובמחירי הדיור? לא! מממנים להם כרטיס כניסה למופעי עידוד לנתניהו עם חידוש הדיונים במשפטו שלשום, שהזכירו את ההתייצבות בפתיחת משפטו. התקווה היא שבתום המושב הנוכחי חלק גדול מהם יצפו בישיבות המליאה בערוץ הכנסת, וגם זאת נחמה לא קטנה.
2. ההתלבטות של הנגיד
מדד המחירים לצרכן לספטמבר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם שלשום ירד בשיעור חד של 0.6%, בניגוד לתחזיות מרבית האנליסטים.
קצב האינפלציה ב־12 החודשים האחרונים ירד ל־2.5% לשנה והוא תואם את יעד האינפלציה שנע בין 1% ל־3%. המדד השלילי מוסבר בעיקר בסעיף התחבורה והתקשורת, שירד ב־2.2% על רקע הירידה החדה במחירי הטיסות לחו"ל.
סעיפים נוספים שתרמו לירידת המדד היו החינוך והתרבות והירידה במחירי המלונות ובתי ההארחה, וירידה של 0.5% במחירי המזון בעקבות מבצעי החגים. מחירי הדיור שאינם נכללים במדד ממשיכים לרדת, אבל בסיכום השנה האחרונה עדיין עלו ב־0.7%.
מחירי השכירות למחדשי חוזה עלו ב־5.3% וכן מחירי תחזוקת הדירה המופיעים כחלק מסעיף שירותי דיור בבעלות. המדד קרוב מתמיד לגבול היעד העליון שהוא 3% לשנה, ולמרות זאת הריבית לא ירדה ב־14 ההחלטות האחרונות מתחילת 2024.
בפרוטוקול החלטת הריבית האחרונה שנחשף השבוע לציבור קבעה הוועדה המוניטרית: "ההחלטה שלא להוריד את הריבית נתמכה פה אחד על ידי חברי הוועדה על רקע אי־הוודאות הגיאופוליטית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים והפעילות הכלכלית והפיסקלית".
ומה קרה מאז? ובכן, המדד השלילי הינו סממן מרכזי להתכנסות האינפלציה והוא אינדיקטור מצוין התומך בהורדת ריבית. גם הפסקת האש נכנסה לתוקף, וזה גורם חיובי נוסף.
מאידך, חידוש מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מקפיץ את אי־הוודאות בשווקים, והדבר ניכר בתנודות החריפות בשבוע האחרון בשוק המט"ח. בנוסף, חברות דירוג האשראי הבינלאומיות אינן ממהרות להוציא אותנו מהטריטוריה השלילית, וזה ייקח לפחות עוד שנה.
פרופ' ירון יצטרך לשקלל בהחלטתו אם חידוש המלחמה בדרום ירד סופית מסדר היום. הסכם הפסקת האש השברירי כבר הופר ויישום שלב ב' של ההסכם נתון בסימן שאלה. בכל רגע נתון עלול הנשיא טראמפ, נטול פרס נובל לשלום, להישבר ולהשאיר לנו את ביבי כדי לשבור את הראש. החות'ים בתימן עלולים בכל רגע לחדש את ירי הטילים, האיום האיראני ניצב ברקע, ואם יש צורך פוליטי – תמיד ניתן לחמם את הגזרה. בנוסף, המחבלים ששוחררו מהווים חומר דישון לפעילות חבלנית עוינת בשטחי יו"ש.
לנוכח שפע האתגרים, מומלץ לשכוח מקיצוץ נוסף בתקציב הביטחון כפי שרבים מפנטזים. מי שקובע בפועל את התקציב הוא נתניהו, וגם הוא שקובע שהאיומים הביטחוניים על ישראל עדיין לא הוסרו.
הנגיד, כאמור, מצוי בדילמה רצינית. לכן מקבלי המשכנתאות, בעלי האוברדרפט, בעלי העסקים הקטנים ושחקני שוק הדיור שמייחלים מתחילת 2024 לשינוי מדיניות הריבית, ייאלצו להתאזר בסבלנות עוד כחודש וחצי עד להחלטה.
מבחינתם הריבית כבר ירדה והדבר משתקף בפרמיית הסיכון של המשק ובירידת התשואות באיגרות החוב. סימני השאלה מתכתבים עם הבורסה לניירות ערך, שרבים וטובים טוענים שגם לאחר הפלת מחירן של עשרות חברות בתוך שנה, יש עדיין מקום לעליות.
• האם הזינוק במניות חברות הנדל"ן המחזיקות במלאי של 83 אלף דירות לא מכורות מוצדק כלכלית? גם אם הריבית תרד, האם מרבית המניות אינן בתמחור מלא? לבעלי השליטה הנפטרים ממניות כמו מטורפים, התשובה ברורה. ללא תשובות לשאלות, המוסדיים מועלים בתפקידם.
התרעות פיקוד העורף